איבדה הכל-פרק 1

התעוררתי בבוקר לצלצול הטלפון שלי עם השיר של וואן דיירקשן "i would" זו הייתה סקיי.
~השיחה~
"היי סתיו"
"היי סקיי מה קורה?"
"הכל בסדר מה איתך?"
"כרגיל לבד בבית סובלת מבעיות נפשיות ומתקפי דיכאון"
"סתיו חמודה אל תתחילי את הבוקר בבאסה,זה לא טוב ותזכרי שאני תמיד איתך."
"אווו תודה סקיי את חברה אמיתית"
"בבקשה בשביל זה אני כאן."
"טוב תודה סקיי אני צריכה ללכת."
"ביי סתיו"
ניתקתי את השיחה והתארגנתי לבית ספר,אחר כך הכנתי לעצמי את האוכל לבצפר אני לא מסוגלת לאכול את האוכל שמכינים בקפיטריה הוא דוחה אותי. אחר כך יצאתי לבצפר וחיכיתי לסתיו והיא ירדה ב7:30 כמו שסיכמנו.כל הדרך צחקנו ופיטפטנו על וואן דיירקשן.הכל היה רגיל כאילו אני ילדה רגילה עם משפחה רגילה וקיימת כאילו אין לי בעיות נפשיות כאילו אין לי תקפי דיכאון.כאיךו אני ילדה שמחה ומאושרת בלי קשיים כמו כולם.הכל היה ככה עד שהגענו לבית הספר.בבית הספר ילד מהכיתה צעק לי "יו את.איך את יכולה לצאת מהבית עם כל הבושות האלה שאת עושה לעצמך.איך את מעיזה להראות את הפרצוף שלך כאן גברת ההתפרצויות?!" התחלתי לרעוד מרוב כעס!סתיו ראתה שזה לא יגמר טוב וצעקה לו "אולי תעזוב אותה?!קשה לה מספיק היא לא צריכה את השטויות שלך על הראש שלה!" הוא צעק משהו אבל לא שמענו סתיו לקחה אותי לשטוף פנים ולהרגע.שטפתי פנים ונרגעתי אחר כל היה צלצול ונכנסנו לכיתה.אני ישבתי ליד סתיו והילד שאני אוהבת ישב מאחורי.והתחיל השיעור.למדנו עד הפסקת האוכל ואז הייתה הפסקה.אני ומיי דיברנו ומיי להכה לשניה אז התחלתי לטייל ועברתי ליד הארון של השרת ומשהו בו היה מוזר כאילו מישהו רוצה להכניס אותי פנימה. התעלמתי והמשכתי ללכת.הרהרתי על הילד שאני אוהבת והחלטתי היום אני אגיד לו שאני אוהבת אותו.היה צלצול ונכנסתי לכיתה והילד שאני אוהבת שוב ישב מאחורי.לא התאפקתי והעברתי לו פתק אנונימי "תפגוש אותי בסוף היום במגרש האחורי על הספסל אני אחכה לך" הוא קיבל את הפתק ולא ידע ממי זה.וסוף היום הגיע מהר אז הלכתי וחיכיתי לו.והוא הגיע באמת.הוא ישב לידי ושאל אותי "מה רצית להגיד לי סתיו?" הייתי נבוכה והתחלתי לגמגם "א…א….א….אני….אני….אני…אני אני אוהבת אותך!" הוא הסתכל עליי והשפלתי את ראשי כאילו מחפשת משהו שיוציא אותי מזה שיציל אותי מזה.הוא הרים בעדינות את ראשי ואמר "גם אני אוהב אותך תמיד אהבתי כל השנים האלה אהבתי אותך ולא היה לי אומץ להגיד לך את זה." "באמת?אתה מקבל אותי כמו שאני?" "כן" "עם כל ההתפרצויות הדיכאונות הבכי והזעם?" "כן אני רק לא מבין ממה זה קורה סתיו." "אני חייבת לגלות" "אני רוצה לעזור לך אז כן את חייבת." "טוב אני אגלה לך" "אז מה העניין סתיו" "זה סיפור ארוך בוא נומר בקיצור שיש לי הרבה בעיות נפשיות והרבה תקפי דיכאון ואני מטופלת אצל פסיכולוג" "ממה זה נובע?" "לגלות לך" "כן" "טוב אבל רק לך" "מעולה שפכי" "כשהייתי בת שנה אמא שלי נהרגה בתאונת דרכים,ושבוע אחר כך אבא שלי נטש אותי,כשהייתי בת 5 אחי הגדול התאבד,ולפני שנה גם אחותי התאבדה." "זה נורא לא היה לי מושג שהחיים שלך כאלה קשים." "כן" "תגידי סתיו אממ רוצה להיות חברה שלי?!":"כן ברור" "טוב סתיו אני צריךללכת ניפגש מחר?" "כן" "ביי" "ביי" אחר כך הלכתי הביתה דיברתי עם סתיו עד שנרדמתי. ביום למחרת הלכתי לבצפר ליון נהדר עם סקיי ולאנס.