מי שתמך בי….סיפור על וואן די-פרק 1-משתמש חדש :)

טוב,אביה,אמנדה,נוי,אלה,וכל שאר הקוראים….פרק 1!!!!!!!!!!
תקראו את ההקדמה ותבינו…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
(תיאור דמות:אלה):
שיער שחור חום ארוך ,עיניים חום ירוק ,
,קעקועים מפתח סול על פרק כף יד ימין ופרפר מאחורי אוזן ימין,חורים באף הליקס ושני חורים באוזן שמאל וחור באוזן ימין .
תכונות:ילדותית ,יצירתית ,אמיצה וקצת קשוחה מנגנת על כל הכלים שיש ,משחקת כדורגל ועושה כל ספורט אפשרי ,מתה על גזר שרה מציירת גובה 1.70
גיל :21
נולדה בלונדון וגרה שם
עם לואי.

(תיאור דמות:נוי):
תיאור:
גיל:כמו כולם
אוהבת לרקוד,גבוהה,רזה,שיער מסולסל ארוך.
מצחיקה,זורמת,שטותית
נהנת ממי שאני
אוהבת לאכול
עם נייל.

(תיאור דמות:אמנדה):
מראה: שיער בלונדיני עיניים ירוקות
אופי: עדינה, מנגנת על גיטרה, וקשה לה להיפתח לאנשים
עם ליאם.

(תיאור דמות:אביה):
גיל: כמו כולם
תיאור חיצוני: שיער שחור חלק וארוך , עניים חומות בורקות , חיוך יפה , יש לי חולשה ללקים ועקבים .
אופי : אני יודעת לשיר קצת אבל מזייפת , מנגנת על גיטרה כבר המון שנים , יודעת לבשל , יודעת גם לצייר
החברות שלי זה הדבר הכי חשוב לי , אני אובססיבית לגבי ריחות (בשמים , וכאלה)
אני קצת ילדותית ושטותית , אוהבת לבלות ולהנות.
עם זאין.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרק 1:

מנקודת מבטו של הארי:
"הארי????הארי????הארי????"צעק לי לואי באוזן כדי שאקום.
"מה???מה???מהההההההההההה?????"צעקתי לו בחזרה.
"קום כבר,יש לנו חזרות!כולם כבר קמו חוץ ממך אדון ישנוני!"
"בסדר….מעצבן"אמרתי בעצבנות
"אי אפשר לישון בבית הזה?!?!אוף."חשבתי.
התארגנו ויצאנו לאולם שבו אנחנו עושים חזרות.
~~~~~~~~~~~~~~~
השעה 2:40:

"סוף סוף סיימנו!!!!!"צעק זאין.
"אני רעב!!!!!!!!!!!"זרק נייל משום מקום.
"לא אכפת לי!"לואי צעק לעברו.
"אולי תהיו בשקט?אני מנסה לדבר בטלפון!"צעק ליאם.
"אנשים חופרים!!!"צעקתי לעברם.
ואז לואי הציע שנלך למקדונלס.
"יששששישישישישישייישששששששששששש!!!!!!ווווהוההההווווו!!!!"צרח נייל.
"בואו נלך…."אמר ליאם אחרי שסיים לדבר(בקושי)בטלפון.
שמחתי,גם אני הייתי רעב….אני מנחש שנייל היה רעב יותר מכולנו.
~~~~~~~~
אחרי הארוחה:
"אולי נחזור ברגל?הלימוזינה מתעכבת…"הצעתי.
"אם יהיו המון מעריצות,זה באשמתך."אמר לואי בזמן שזרק עלי את הז`קט שלי.
"מה שתגיד…"אמרתי
"אולי תפסיקו לדבר ותתחילו לזוז?"צעק עלינו זאין.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
בדרך:
"חה חה…מצחיק מאוד"אמרנו ללואי אחרי שסיפר בדיחה גרועה.
"מוזר…אין היום הרבה מעריצים"אמר ליאם.
"כדאי שתסגור את הפה שלך,כי תראה מה מולנו!!!!"צעק זאין.
לא הספקתי להסתכל,ובום!!!משהו התנגש בי,אבל ממש חזק.
"איההההההה!!!!"צעקתי.ושמעתי עוד קול צועק יחד איתי.
פתאום,התנפלו עלינו איזה 40 מעריצות,ובקושי ראיתי משהו.
הרגשתי בליטה על המצח שלי,וכאב לי בטירוף.
פתאום הרגשתי יד שמוציאה אותי מהערימה שנוצרה מהמעריצות.
זה היה לואי.
"רוצו!"צעק לי לואי בלחץ.
התחלנו לרוץ,אבל אז שמתי לב במי נתקעתי.היא היתה על המדרכה,עם סימנים ובליטה על הראש כמו שלי.היא הייתה מחוסרת הכרה.(תתפלאו!!אפשר למות מזה שאתה נתקע במישהו ואז מתנפלים עליך עד שאתה נחנק מחוסר אוויר.
"חכו!"צעקתי.
"מה זאת אומרת חכו?!?!?!"אמר לי נייל.
"זאת שנתקעה בי…היא נפצעה גם!"אמרתי בלחץ.
"תביא אותה ותחזור מהר!!!"אמר לי זאין.
רצתי בין המעריצות,והייתי לחוץ על מישהי שלא הכרתי.אבל…משהו דחף אותי לעשות את זה.
הרמתי אותה,זה היה ממש מהיר.
חזרתי לחברים שלי,והמשנו לרוץ.
עד שהגענו לבית.
"תיכנסו!!"אמר ליאם.
"ואי כמה כוח יש למעריצות האלה?!?!!?!?"צעק לואי.
אני הסכמתי איתו.
הנחתי אותה על הספה,והסתכלתי עליה.
היא הייתה יפה.
יפה מידי,הייתי אומר.
"תביא לה קרח…"אמר ליאם.
"תביא לי גלידה!"אמר נייל.
"מאיפה הפלצת את הדביליות שלך?"צעק לואי על נייל.
נייל רק החזיר מבט כעוס ללואי,וזאין התפרץ ואמר:
"הרגע היינו במקדונלס!!!לאן כל זה הולך???"
"תאמין לי,אתה לא רוצה לדעת."אמרתי.
פתאום היא התעוררה.
"איפה אני?"אמרה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~