MayWriter
היי.
למישהו יש רעיונות
מה הולך להיות הדבר הרע שיקרה?

ממתק האהבה שלי פרק 20

MayWriter 15/02/2013 700 צפיות אין תגובות
היי.
למישהו יש רעיונות
מה הולך להיות הדבר הרע שיקרה?

"זה חד פעמי, נשבע.." הוא אמר ונישק אותי. כשהוא התנתק ממני במהירות פתחתי את המנעול, יצאתי החוצה, ברחתי מבית הספר. הטלפון שלי צלצל. "אבא?" שאלתי. הקול שלו היה ממש מודאג. הוא אמר לי: "אנדריאנה, מתוקה, אמא שלך ומרינה נפצעו." "מה?!" שאלתי אותו. הוא ענה: "אמא שלך הסיעה את מרינה לבית הספר, נהג שתוי פגע בהן, אני עכשיו בבית החולים איתן." אמרתי לו: "אני אעלה על האוטובוס הקרוב ואבוא!" הוא אמר: "טוב." וניתקתי. התקשרתי לנתנאל. "כן, אנדרי?" הוא שאל. אמרתי לו: "אמא שלי ואחותי הקטנה נפצעו!" "מה? איפה?" הוא שאל. "בעיר הקודמת שלי!" אמרתי לו. מהר בבית שלי החלפתי בגדים. רצתי מהר לתחנת האוטובוס. האוטובוס הבא יוצא בעוד חמש דקות… יש לי מספיק זמן. "סלחי לי, מה השעה?" שאלו קולות מוכרים. "עכשיו… ארבע בצהריים." הבטתי באנשים. ארמין, אלכסנדר, נתנאל, איריס, רוזליה, ליסנדר. "נתנאל סיפר לנו. אנחנו איתך בכל דבר." אמרה רוזליה. קסטיאל בא. "וואי, כנראה שממש אכפת לך!" אמרתי לקסטיאל בחיוך. הוא אמר: "לא אכפת לי." "כן אכפת!" כולם פלוס אני אמרו. הוא שאל: "אתם רוצים אותי כאן או לא?" חייכתי. איריס אמרה: "טוב, נתנאל יעלה איתך לאוטובוס. אנחנו נחכה לך כאן." הנהנתי. אחרי כמה דקות, הגיע האוטובוס. "אחלי להן בריאות!" אמרו כולם. אני ונתנאל הלכנו לתוך האוטובוס. הוא נס. כעבור זמן קצר, הגענו לבית החולים. הלכתי אל האחות בקבלה. "אה, סלחי לי, איפה נמצאות אמרנתה ומרינה לוריס?" שאלתי. היא אמרה: "בואו אחריי." [אמרנתה – אמא של אנדריאנה] הגענו לחדר. "אמא! מרינה!" אמרתי. חיבקתי את אמא ומיד לאחר מכן את מרינה. בטעות הערתי אותה. אבא שאל אותי בשקט: "מה הוא עושה פה?" והביט על נתנאל. נתנאל אמר: "באתי עם אנדריאנה, שלא תהיה לבד." "כנראה שמצאת מישהו שווה אם הוא בא עד פה." אמר אבא. התיישבתי ליד מרינה. היה לה פנס בעין, הלחי שלה הייתה נפוחה, ואדומה. שאלתי אותה: "מרינה, איך את מרגישה?" "קצת יותר טוב ממקודם.." אבא אמר: "אני רוצה לדבר." הוא ונתנאל יצאו החוצה. אמא אמרה: "אנדריאנה, אני לא מרגישה טוב. תקראי לאחות." יצאתי החוצה, הבאתי אחות. "עוד לא הכנסנו את אמא שלך לניתוח. זה ייעשה בקרוב." היא אמרה. הנהנתי.
-כעבור 2 דקות-
"אמא, בהצלחה…" אמרתי. היא הלכה לניתוח… התיישבתי עוד פעם ליד מרינה. חיבקתי אותה. נתנאל נכנס, יחד עם אבא. "זה בחור כלבבי! את בחרת מישהו טוב." אמר אבא. הוא נראה מרוצה. מרינה התיישבה. הרגשתי רעד בכל גופי. משהו רע עומד לקרות…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך