וואנשוט לאביה :) אביה ♥ לואי

"מנקודת המבט של אביה~

"לואי, האם אתה לוקח את אביה להיות אשתך, ולכבד, לאהוב, ולהתחשב בה עד שהמוות יפריד ביינכם?" הכומר שאל את לואי, וואי!! אני לחוצה !! זה היום! מאז שאני בת 3 אני מדמיינת את החתונה שלי ושל לואי, והנה היום הזה הגיע! "כן." ענה לואי והחזיקה את ידי והמשיך להביט לי בתוך העניים. "האם את אביה, לוקחת את לואי להיות בעלך, ולכבד, לאהוב ולהתחשב בו עד שהמוות יפריד ביינכם?" "כן." אמרתי בכלל שלי לחשוב.
"עם כך, אני מכריז עליכם בעל ואישה ! אתה רשי לנשק את הכלה!" אמר הכומר, וירד מהחופה.
לואי סובב אותי כך שנשענתי על יד אחד שלו (כמו בסרטים כזה) ונשיק אותי נשיקה ארוכה.
זה היה רגע מדהים ! עד שכל האורחים קפצו עלינו -_- והרסו לנו את הרגע !
חיבקנו את כולם וכולם אמרו מזל טוב, ואחרי זה כולם רצו לרחבת הריקודים ובמחות שמעתי את הדרקשניות צועקות דברים כמו : "מזל טוב לואי!" "אתם זוג מושלם מזל טוב!" ו"אביה את מהממת ! ואני עושה את לואי מאושר !" כל כך שמחתי שסוף סוף הן הפסיקו לקלל אותי, ולנסות לקחת ממני את לואי .

ולא יאמן….שככה התחלנו לצאת:
"היי זאין, לואי בבית?" נכנסתי לתוך הבית אחרי שזאין פתח לי את הדלת.
"היי אביה, תקשיבי, שחכתי להגיד לך…אנחנו נוסעים עכשיו לראיון." אמר לואי שבדיוק שם חולצה וירד במדרגות לכיווני, התרגזתי ! "אז…שביל מה קראת לי לבוא לפה?!" לואי כנראה קצת המסיק כי הוא הוריד את הראש… ואז הסתכל לי בעניים, "כי…כי רציתי שתבואי איתנו…."
"אני, כאילו…1D בראיון, לא יודעת, וחוץ מזה..- 1. אין לי פה משהו מתאים ללבוש, 2. מה אני בדיוק אמורה לעשות שם?! 3. יש לי פחד במה, וזה כולל שחצי עולם רואה אותי !ואתה יודע את זה!" אמרתי והסתכלתי על הרצפה, "בבקשה!" הוא אמר והרים לי את הראש עם האצבע לשו, "בשביל החבר הכי טוב שלך!"
"אבל… אין מצב שאני הולכם למקום כזה כשאני לבושה ככה ! יש לי כבוד." אמרתי, "אני חושב שפרי השאירה כאן כמה שמלו שלה, את יכולה למדוד ולראות מה הכי מתאים. אני חושב שהיא לא תכעס." "טוב.." אמרתי והלכתי למדוד את השמלות. ירדתי למטה למשטה עם שמלת ערב קצרה בצבע סגול/ורוד כהה עם שרט רחב שבאמצע שלו יש פפיון שחור (גם הסרט עצמו שחור)
נעלי עקב גבוהות בצבע שחור לבן, ותיק יד קטן שכולו מחוסה בורדים שחורים, וצמיד בצבע כסף.
"איך?" שאלתי את לואי שבדיוק שתה כוס מים, כנראה שהוא נחנק כי הוא התחיל להשתעל ושם את הכוס על השיש. "מהממת !" הוא אמר והפסיק להשתעל.

~~~~~בראיון!!!!!!!~~~~~~
"וחזרנו עם 1D!!!" שמעתי את המראינת, ולואי החזיק בידי ומשך אותי עם הבנים לבמה, (הרי זה כמו במה כזאת..כאילו אתם יודעם, יש כורסאות וכל הדברים האלו.) חייכתי, הייתי ממש לחוצה! "אווו!" אמרה המראינת כשראתה שאני ולואי מחזיקים ידיים, שמה של המראינת הוא מיקי, היא אחת המראינות הכי מצליחות בעולם ! וכל הסלב הכי מצליחים מתראינים אצלה.
"אז מי החברה החדשה? רגע, אתם זוג נכון?" "לא! רק חברים ממש ממש טובים!" הציל אותנו מהר נייל, "אאה, טוב, מבאס. חשבתי שאולי יש איזה ניצוץ ביינכם."
"האמתי היא, שרציתי שלאול אותך משהו אביה, וזה למה רציתי שתבואי איתנו לפה…." "מה רצית לשאול?" שאלתי אותו, עדיין הייתי בלחץ אבל באותו הרגע הייתי מרוכזת כולי בלואי ולא בשום דבר אחר ! לא בקהל, לא בבנים, לא במיקי, ולא במצלמות ! אך ורק בלואי. "את…את רוצה להיות החברה שלי?" הוא שאל אותי והסתכל לי בעניים. "תגיד לי, עם זה עונה לך על השאלה שלך," אמרתי ונישקתי אותו נשיק הסוערת, ולאחר 10 דקות התנתקנו בשביל לנשום. "לא, אני לא חושב שהבנתי אותך טוב…." הוא אמר ועשה לי פאפי פייס, הוא בא לנשק אותי שוב ואני שפוט לקחתי כרית ודחפתי לו אותה לפרצוף. "תנשק ת'כרית !" לואי, שישב על המשענת ידים בצד אחד של הספא, נפל אחורה. "בשביל מה זה היה טוב?" הוא שאל כשקם ותפס אותי לפני שהספקתי לברוח לו, "בשביל ללמד אותך שזה לא תמיד טוב לבקש עוד " ^•^ אמרתי והסתכלתי עליו במבט מרוצה.
אני חושבת, שעברה כבר שעה…אני לא ממש שמתי לב, הייתי שקועה כל כך במה שקרה, שלא שמתי לב בכלל שעברה בערך שעה.
"אביה, באוי." הקול של לואי העיר אותי מחלום בעקיץ. לקחתי את ידו וקמתי, שידרתי את השמלה שלי ויצאתי איתו החוצה, ראיתי שהבנים אוכלים, אז לא הבנתי למה לואי מושך אותי החוצה.
"זה משהו שאני חייב לשאול אותך." הוא אמר והמשיך להחזיק בידי, "את רוצה להיות החברה שלי בגלל הפרסום או בגללי?" הוא שאל ונראה שלא ממה נוח לו לשאול את זה, "זה פשוט…שאני והבנים חייבים לשאול את זה…בגלל את יודעת, יש בנות שרוצות לצאת איתנו רק בגלל הפרסום." "אני, אני לא רוצה להיות החברה שלך בגלל הפרסום. אני רוצה להיות החברה שלך כי אני מאוהבת בך מאז שאנחנו קטנים." לואי חייך ונישק אותי. "עכשיו, באוי… אני גוועה !!" הוא צחק ורץ איתי למלעה. "איפה הייתם?" שאל אותנו נייל בין ביס לביס. "סתם…יצאנו לשאוף קצת אוויר." הארי חייך אלינו והמשיך לאכול.
"את רעבה?" שאל אותי לואי, "לא…תאכל אתה." "את בטוחה?" "כן." חייכתי הסתובבתי והתחלתי ללכת, "לאן?" שאל אותי לואי מאחורי, "אתה מנסה להגיד לי שאפילו כשאני רוצה ללכת לשתות מים לא קפואים אני צריכה להגיד לך?" צחקתי. "טוב…אז תבקשי מפול שיבוא איתך." אמר לואי וחייך חיוך ממיס, "פול! אתה יכולה לבוא איתה לשתות מים?" לואי צעק. פול הנהן ובא אלינו. גלגלתי עניים והתחלתי לחפש ברז מים. "מה הקטע שלו?" שאל פול והסתכל עלי. "או שהוא דואג, או שהוא סתם מנסה להציק לי, ואתה יודע, כאילו שאני לא יכולה לעשות כלום לבד…" "ממתי אתם מכירים?" "אני מכירה את לואי מאז שאני זורת את עצמי… וכשהייתי בת 3…עד כמה שהייתי צעירה, התאהבתי בו." "אה, יופי הנה יש פה ברז וכוסות." אמרתי ושתיתי מים, "טוב, אני חוזרת." אמרתי כשסיימתי את הכוס.