איך לא ידעתי ?! – פרק 40 ( ווהוווו!!!!)

פרק 39 :

״ להצטרף למה ?״ אושר שאל באי הבנה
ולקחתי נשימה עמוקה
״ אני רוצה להצטרף לעסק …״ אמרתי לו ברצינות והוא הסתכל עליי בהלם ואז בעצבים
״ את מה ?!!?!?!״ הוא שאל בכעס והחזיק בכתפיי חזק . חזק כל כך עד שזה יכאיב לי.
׳ לא הייתי צריכה לאמר לו …. אבל אז שהוא היה מגלה שזה מה שאני רוצה לעשות הוא היה שוחט אותי על המקום!׳
״אושר….״ לחשתי לו והוא נראה מרגע לרגע יותר עצבני
״ את רוצה להצטרף ל׳ עסק ׳ ?!?! את רוצה למות ?!?! את לא נורמלית.
אני לא מאמין שאת רוצה להצטרף לעסק!״ הוא אמר בכעס והקים אותי מעליו ויצא מהחדר,
יצאתי אחריו לסלון כאני קוראת לו והוא לא מקשיב לי ! הוא אפילו פעם אחת לא הסתכל אליי
״אושר !!!״ צעקתי לו ממש חזק והוא עצר בסלון עם הגב אליי.
ראו את העצבים שלו בגוף,
ראו את הרטט של העצבים שלו גם כשהוא עם הגב אליי,
הוא כיווץ את ידיו לאגרופים הדוקים והסתובב אליי עם מבט עצבני יותר מתמיד !
עם היו יכולים לצייר אותו היו לו להבות לוהטות שיכולות לשרוף מישהו איתן.
כל כך פחדתי ממנו באותו רגע ….
הוא התקרב אליי עם מבט עצבני ובא להחטיף לי סטירה.
׳ הוא רצה שוב להרביץ לי …׳
מתוך אינסטינקט שלא ידעתי על קיומו בחיים, תפסתי את ידו חזק וסובבתי אותה.
הייתי אני עצמי כל כך בשוק ממה שעשיתי ששחררתי לאט לאט את ידו והתרחקתי אחורה עם דמעות בעיניים.
הייתי בהלם .
הייתי כל כך המומה ממה שעשיתי ושאיך שעשיתי את זה בכזאת וטבעיות.. כאילו אני עושה את ביום ביום …
התקרבתי יותר ויותר לדלת ואושר הסתכל עליי במבט מעט מופתע אבל עדיין כועס ועצבני.
״ ליאן.״ הוא קרא בשמי בקול ישיר וחזק בלי שאלה … בלי הארכה … בלי עצבים… קול ריקני. פשוט ריקני.
בלי כל רגש או חום או רוך או אהבה בתוכו. בלי כלום. ריק.
כל כך נפגעתי מהקול הזה שירדו לי דמעות בלי שליטה. בלי קול. ללא צליל אחד. פשוט דמעות.
דמעות של עצב…
של אכזבה ….
של כאב …
של שבירה….
״ לעזעזאל למה את בוכה עכשיו ?!״ אושר צעק בעצבים.
התחלתי לבכות בקול וללכת יותר מהר לכיוון הדלת , פתחתי אותה ואושר תפס בידי חזק. בחוזק שהכוונה שלו הוא רק לאכאיב. לאכאיב לי.
״ או… אושר .. תעזוב אותי אתה מכאיב לי !״ אמרתי מגמגמת מתוך הבכי.
״ ליאן. כנסי. הביתה. עכשיו. ״ הוא יאיים עלי בקול חלש אך עצבני.
הוא שבר אותי.
הוא הרס אותי.
הוא….
הוא פשוט שבר לי את הלב.
ריסק אותו.
אבל המוח …..
המוח עדיין אוהב אבל הלב כבר שבור. מרוסק. מת.
המוח אומר לי ללכת ולעשות פשעים להתנקם על מה שהוא עשה לי.
אני הולכת להצטרף לעולם הפשע ….
זה בטוח !
ועם אני לא נכנסת אף אחד לא ישאר !
אני יעשה מה שאני רוצה מעכשיו !
אף אחד לא הולך לשלוט בי. ! אך ורק אני!
אני הופכת להיות כמו אחים שלי רק בבת!
ולמשל עם אני ירצה לצאת לפארק אני יצא בלי לשאול אותם בכלל ! בלי לחשוב פעמיים!
או עם מישהו מהם מאיים אליי אני יחזיר בכל הכוח !
אני. עושה. מה. שבא. לי. !
שחררתי בחוזקה את ידו של אושר ונכנסתי הביתה בחזרה.
עליתי לאחד החדרים שלי ומצאתי את הבגדים שהביאו לי לבית חולים . ג׳ינס סנדלים וחולצה רחבה חלקה של אדם בצבע אדום לבשתי את המכנסיים ואת החולצה קשרתי שראו לי את הבטן אספתי את שערי הבלונדיני לקוקו גבוה וירדתי חזרה לכיוון הדלת
׳ אני עושה ויעשה כל מה שעולה לי לראש , ומתחשק לי לעשות !׳.
״ ליאן מה נראה לך שאת עושה ?!״ אושר שאל אותי בעצבים וקם ממקומו שבסלון.
התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת לדלת.
״ ליאן … אני מזהיר אותך תעצרי !״ הוא צעק ואני כבר הייתי מחוץ לדלת.
״ ליאן ! סמעק ! תעצרי !״ הוא המשיך לצעוק בעצבים אליי.
הזמנתי את המעלית שעלתה במהירות ונכנסתי אליה, בדיוק אושר יצא בריצה קלה עם מבט עצבני על פניו.
הדלת בדיוק נסגרה עד הסוף ואני חייכתי חיוך ניצחון.
הגעתי לקומת קרקע ויצאתי מהבית השעה שתיים בלילה ואני ברחוב הולכת ברחוב שמי יודע מי שם בתל אביב !
׳ טוב מה אני עושה עכשיו ? ….
להסתובב ברחוב ממש אין לי חשק שיאנסו אותי.
לבית אני לא מתכוונת לחזור לאושר. לא עכשיו בכל אופן.
אז מה לעזעזאל אני יעשה עכשיו ?!
בריכה ! ׳
חשבתי לעצמי וחייכתי לעצמי חיוך מרוצה מהרעיון
׳ שיט ! אין לי בגד ים ! …..
טוב במילא אין אף אחד בבריכה ׳ חשבתי בהיגיון
הלכתי לתוך הבניין וחיפשתי את הבריכה.
הגעתי לשם וראיתי שאין אף אחד.
׳ תודה לאל אין אף אחד !….׳
חשבתי לעצמי וחייכתי
התיישבתי על אחת המיטות שם והורדתי נעליים,
התרוממתי והורדתי את המכנס ואז את החולצה, נשמתי נשימה עמוקה וקפצתי לתוך הבריכה.
הרגשתי טוב מזה שהמים מלטפים את גופי. זה הרגיע אותי התחלתי לשחות עד שהרגשתי יד מושכת אותי אחורה.
לא הבנתי מי זה ולא הבנתי למה לעזעזאל הוא מושך אותי !
הרגשתי את עצמי בין רגע מושבת על שפת הבריכה מסתכלת עליו בבהלה ובעצבים.
הסתכלתי מאחוריו והייתי בשוק ! ראיתי את ….