אולי זאת אהבה? (1D) פרק 4..:)

"מחר יש לכם יום חופשי, נצלו אותו טוב.." קולה של המורה למתמטיקה, דניאל, קרא והיא חייכה אלינו..
אני לא ממש טוב במתמטיקה, אבל היום השיעור עבר די מהר, הייתי עסוקה, בעיקר בלהגניב נשיקות קטנות לנייל..
נפרדתי לשלום מכולם, ואני ורום חזרנו לחדר שלנו..
"אז מה קורה בינך לבין הבלונדי?" היא שאלה..
"אנחנו ביחד…" אמרתי מחייכת מאוזן לאוזן..
"מזל טוב!!" היא קראה וחיבקה אותי..
"אם כבר מזל טוב, ללואי יש יומולדת עוד שבועיים.. ואז גם לזאיין.. מה את רוצה לעשות להם??" שאלתי מחייכת אליה, הכניסה השניה ללימודים, מחזור ב', התחיל אתמול, מה שמשאיר עוד 16 ימים ליום ההולדת של המורה לדרמה, והאקס של החבר שלי..
"אני עדיין לא יודעת, אבל אם כבר לואי, מה הקשר בינו לבין נייל?? הם היו ביחד או משהו?" היא שאלה לוחצת על הנקודה הרגישה..
"כן, הם היו ביחד פעם.." אמרתי חסרת כל רגש..
הבחור שאני אוהבת והמורה שלי היו ביחד..
זה פשוט מלחיץ לחשוב אם עוד יש להם רגשות אחד כלפי השני..
"את בסדר?" היא שאלה מתקרבת אליי..
"כן.. למה שאני לא אהיה בסדר?" שאלתי לא מבינה..
אז זה הכה בי, אני בוכה..
אי אף פעם לא בוכה..
לפחות לא מול מישהו..
"זה בסדר.. אני בטוחה שנייל לא יבגוד בך עם לואי.. וחוץ מזה, לואי מאושר עם נועה.." היא אמרה מחייכת..
"א-אני יוד-ד-עת א-אב-ל-ל מה א-אם יש להם עוד ר-רגש-שות אחד ל-ל-לשני?" אמרתי מגמגמת..
אני אף פעם לא מגמגמת!!
"אל תדאגי שחף.. הכל בסדר.." היא מילמלה לאוזניי שטויות מרגיעות..
"אני נכנסת להתקלח.., אמרתי והתנתקתי מהחיבוק שהיא עטפה אותי בו..
"אני מחכה לך פה.. " היא אמרה וחייכה..
נכנסתי למקלחת, פושטת את כל הבגדים מעליי..
נתתי למים החמים לשטוף אותי..
זה היה אמור להיות יום טוב..
לקחתי את התער שבארון התרופות והסתכלתי עליו שוב…
העברתי אותו שוב על ידיי..
אותם המקומות..
אותו הכאב
הכאב המענג..
הכאב משכר החושים..
הסחרחורת..
אותו הדם..
מפלים של דם זורמים במורדי ידיי..
טיפות גדולות ואדומות נופלות לרצפה..
סחרחורת, חזקה יותר..
כאב חזק בראש..
אני נופלת לרצפה?
אני מנסה להזיז את הגוף, אך כלום לא עובד..
ואז חזרתי לעצמי, צעקות מכיוון הדלת..
התחלתי לבכות..
הדלת נפרצה בכוח..
שתי ראשים בלונדיניים רצו אליי..
הכול בהיר וברור..
קמתי מהרצפה, משאירה אותם בשוק..
שטפתי את הדם ויצאתי מהמקלחת, הדבר היחיד שלגופי הוא מגבת בלבד, אך זה לא הפריע לי להוריד אותה..
גם ליד נייל..
אין לי בעיה עם הגוף שלי..
אני שמנה
אני מודעת..
לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%A2%D7%A2/set?id=71650637
ויצאתי מהחדר…
נייל רץ אחריי, תופס בכתפי, מפחד מידי ללחוץ על היד שלי…
"מה קרה?" הוא שאל..
"סליחה.." אמרתי ונשברתי…
רצתי לחיקו, הוא עוטף אותי בשתי ידיים גדולות..
"את בסדר? זה הכי חשוב לי…" הוא אמר מנשק את שיערי..
הנדתי בראשי, והוא משך אותי אל חדר המוזיקה הריק..
"אתה יודע שאסור לנו להיות פה? ישעו אותנו.." אמרתי מנסה לשנות את האווירה המלחיצה שהייתה..
"כל עוד אני איתך אני מוכן גם לעבור לגור במדבר סהרה.." הוא אמר וחייך..
"למה חתכת?" הוא שאל…
"כי.. כי אני מפחדת שהכול זה אשליה.. שעוד יש לך וללואי רגשות אחד לשני.. וזה קשה לי.. כי אני אוהבת אותך.." אמרתי..
באמת הצלחתי להוציא את כל זה?
"גם אני אוהב אותך.." הוא אמר, מצמיד את שפתיו אל שלי, לנשיקה רטובה מדמעותיי..
"ותמיד יהיו לי רגשות ללואי.. הוא היה האהבה הראשונה שלי.. רק שעם הזמן, הרגשות שלי אליו הפכו להיות יותר לכיוון החבר הקרוב ולא הבן זוג.." הוא אמר מנסה להרגיע אותי..
"וחוץ מזה, את הרבה יותר סקסית מלו.." הוא אמר וקרץ, מפיג את המתח וגורם לסומק עז לעלות על פניי..
"אם כבר זה.. סליחה.. אני פשוט רגי-" התחלתי והוא קטע אותי..
"זה היה מושלם.. אין לך מה להתנצל.. רק נהנתי.." הוא אמר וקרץ, מצמיד את שפתיו שוב אל שלי..
"מה יש להנות? בסך הכול גוף שמן של כיעור מהלך.." אמרתי טומנת את ראשי בחזהו…
"את לא כיעור, ואת לא שמנה.. את מאוד רזה, כמעט אנורקסית!! ואת מושלמת -נשיקה- מהממת -נשיקה- יפה -נשיקה- מוכשרת -נשיקה- והכי הכי, את את -נשיקה- ואין כמוך.. את כל מה שאי פעם רציתי ואי פעם אני ארצה…" הוא חתם את דבריו בנשיקה ארוכה…
"והחתכים האלה?" הוא אמר מוריד את הג'קט מכתפיי ומתחיל לנשק את החתכים שהפסיקו לדמם..
"הם סימן למה שהיית פעם.." הוא המשיר ואז הפסיק, מוציא משהו מכיסו..
"אני רוצה שתיקחי את זה.. תכננתי לתת לך את זה מחר.. זה היה של אימא שלי, ולפני זה של סבתא שלי.. זה למזל טוב.." הוא אמר והושיט לי את זה: http://market.marmelada.co.il/products/22049
"אני לא יכולה לקחת את זה.. זה היה במשפחה שלך אני-" התחלתי והוא שוב קטע אותי, בנשיקה..
"אמא שלי אמרה שכשאני אמצא את הבנאדם הנכון אני אתן לו את זה.. אני יודע שזו את..
אתם גורמת לי לחייך גם אם עצוב, ואני מוכן למות ולהרוג בשביל חיוך שלך.. אני אעשה הכול בשבילך.." הוא אמר..
הפעם זו הייתי אני שנישקה אותו..
כשהתנתקנו הוא השחיל את הצמיד על ידי, גורם לי לחייך אליו חיוך כנה..
"אני אוהב אותך.." הוא לחש באוזני..
"אני אוהבת אותך.." לחשתי ושוב שפתינו נפגשו לנשיקה מתוקה..