הים תמיד שקט- פרק 18

" יולי.. " פנה אליי ירדן, " הכל בסדר. את בידיים טובות " הוא אמר וחיבק אותי.
" אנחנו פה בשבילך. אנחנו לא מוכנים שמישהו יפגע בילדה שהכי חשובה לנו " אמר ליעד.
" יולי הכל בסדר? " שאל ירדן כשהוא הבין שאני לא מגיבה.
" תקשיב נראלי היא בשוק. יולי? יולי? את שומעת אותנו? " אמר ירדן.
אני נשארתי קפואה. לא יכולתי לחבק בחזרה. לא יכולתי אפילו לבכות. רציתי לברוח, רק לרוץ ולהסתתר. ידעתי שזה לא הסוף, הרגשתי שזו רק תחילתה של המלחמה. לא יכולתי לדבר. המשכתי לחשוב ודמעות הציפו לי את העיניים ואת הראש. כשעצמתי עיניים ראיתי ים כחול עמוק, ים בוכה, הכל היה עצוב. השענתי את הראש שלי על הכתף של ירדן והתחלתי לבכות בכי חזק.
" לא לא יולי, די אל תבכי " הוא אמר, " בואי, ניקח אותך לנוח רגע " הוא אמר. ליעד אמר לירדן שהוא ידבר איתו אח"כ , אמר לי " הכל יהיה בסדר " ואני וירדן פנינו כדי לשבת איפשהוא. הדמעות לא הפסיקו לרדת. שנאתי את זה שאני בוכה יותר מידי בשלושת הימים שאני פה, אבל דרמות כמו שאני חווה פה אף פעם לא היו לי.
לא הבנתי איך הגעתי למצב הזה. מהילדה הכי שקטה וביישנית, אני שונה כל כך פה. שני בנים מתייחסים אליי כמו יהלום, כאילו אני הדבר היחיד בעולם שחשוב להם. מוכנים להקריב את עצמם כדי שלי יהיה טוב. זה לא קרה.
לא ידעתי איזה דמעות היו לי. אם אלה היו דמעות של בכי או דמעות של התרגשות. אבל הדמעות פשוט לא הפסיקו לרדת.
" היי, יולי.. די, הכל בסדר עכשיו " הרגיע אותי ירדן, " תחייכי. הכל יהיה בסדר ".
המשכתי לשתוק. ירדן הבין שאני לא מגיבה ולא מדברת, שאני עדיין בשוק ממה שקרה. הוא לקח את שתי הידיים שלו והניח אותם על הלחיים שלי. הוא כיווץ לי את כל הפנים ככה שנראיתי כמו ברווז בוכה. " אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר, אני אשמור עלייך " הוא אמר וניגב לי עם האגודל את הדמעה מעין שמאל. הוא התקרב אליי ונישק אותי. נשיקה קטנה כדי שאני אפסיק לבכות. נשיקת מרפא.
אחרי שהוא השתחרר אני התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה קצת יותר גדולה ממה שהוא נתן. רציתי את המגע הזה כל היום, את ההבנה שאני מרגישה משהו שאסור לי להסתיר. כשהשתחררנו ירדן רק בהה בי כלא מאמין ואז חייך אליי.
" אני אוהבת אותך " אמרתי לו עם הדמעות האחרונות.
הוא היה המום. הסתכל עליי כלא מאמין. הוא חייך חיוך וראיתי שדמעה כמעט יורדת לו מהעין. לקחתי את היד שלי וניגבתי אותה כדי שהיא לא תרד והוא רק צחק. הוא הוציא פתק מהכיס שלו ופתח אותו והראה לי. " אני אוהב אותך " היה כתוב עליו.
" רציתי לשלוח לך אותו בשיעור אבל לא היה לי אומץ בשביל הפתק הקטן הזה ".
לקחתי את הפתק בידיים שלי. החזקתי אותו בשתי ידיים כמו שמחזיקים פרח. בהיתי באותן מילים.