נתקענו באמצע שום מקום פרק 7-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט קורל~
"נייל"מלמלתי כשהוא הסתכל עלי פגוע,דחפתי טת זאיין מעלי וקמתי…
"בואי רגע…"אמר לי ומשך בידי קצת רחוק מכולם…הוא לא אמר כלום,רק הוביל אותי…
"נייל,זה היה בטעות"אמרתי כשהוא החליט להישען על איזה עץ…
"כן,בטעות,בטח…שניה סבבה,אבל יותר משתי דקות להישאר כך?"שאל שאלה רטורית כשהיא עצבני,באמת זה היה שתי דקות?לא שמתי לב בכלל…
"מה לעשות שחבר שלך מעצבן וכשביקשתי ממנו לרדת מימני הוא לא רצה?"שאלתי גם כעוסה..אם הייתי רוצה את זה הייתי אומרת,אבל אין לי בכלל רגשות אל זאיין…
"כן,ולמה לא דחפת אותו ליפני?"שאל נייל מפקפק
"כי הוא כבר נפל כמה מעמים בגללי ואני לא רוצה להיות בסיכסוך איתו…למרות הכל אני תקועה פה איתו ואיתך ועם כל מי שקפץ מהמטוס הארור הזה…"אמרתי עצבנית
"כן,בטח,וחשבת על זה גם כשבעטת בו בגלל המזודות"אמר מנסה להאשים אותי…מה עובר עליו?
"נייל תקשיב עכשיו,כשתחזור לחשוב בצורה נורמאלית תדבר איתי אוקי?"אמרתי מסתובבת ובאה ללכת אך הוא החזיק לי את היד…
"מה את כאילו ניפרדת מימני?"שאל בלחש
"תיראה את זה איך שאתה רוצה..אני לא סובלת שמפקפקים בי אוקי?"אמרתי מורידה את ידו מידי והולכת ליד ליאן,הוא נישאר שם בהלם…
~נקודת מבט נייל~
אחרי שראיתי את קורל כזאיין מעליה אני ניתקפתי נקאה,מודה!
התעצבנתי עליה…ולדעתי יותר מידי,עברתי את הגבול ובסוף ניפרדנו…אחרי חצי יום שאנחנו ביחד…
"מה קרה קורל חזרה עצבנית?זה בגלל מה שקרה עם זאיין?"בא ושאל אותי ליאם
"ניפרדנו כי קצת עברתי את הגבול של הקנאה המותרת"אמרתי משפיל ראש
"טוב,ישלך זמן לתקן…אנחנו תקועים פה"אמר לי ליאם
"אבל מה אני יגיד לה??"שאלתי אותו מבולבל
"אמ….לא יודע…שאתה מצטער?"אמר לי ליאם ותפח על כתפי
"תודה ברדר…"אמרתי והלכתי ליד כולם…קורל הסתכלה עלי ומבטינו הצתלבו והיא ישר סובבה את הראש חזרה לאלה ולואי שדיברו איתה…
~נקודת מבט זאיין~
קורל חזרה עצבנית אחרי שהיא דיברה עם נייל…אולי הם ניפרדו?
"מה קרה?"שאלה אלה את קורל
"סתם מפגר…"נאנחה מתיישבת בינה לבין ליאן…אני גרמתי לזה?
"אוקי…מה ניפרדתם"שאל לואי
"כן..אבל לא באלי לדבר על זה ליד כולם.."אמרה קורל מסתכלת על כולם
"אז בואיי,אני גם צריכה לשאול אותך משהו..בואי"אמרה אלה מושכת את קורל הצידה…
"אופסי…ניראלי זה בגללי"מלמלתי
"זה לא באשמתך,לקורל יש את המגנט הזה שמושך אותה לצרות"חייכה אילי ליאן
"איזה צרות כבר יכול להיות לנערה כמוה שמקבלת הכל?"שאלתי
"אתה לא מכיר את קורל,היא עברה הרבה…בגלל זה היא כזאתי עקשנית וקשוחה..למרות שיש פעמים שהיא נסיכה ומצחיקה"חייכה ליאן אילי
"נסיכה כמוך לא ניראלי…"אמרתי לה,אני חייב להוציא אותה מהראש…נייל חבר שלי ואני לא רוצה לפגוע בו
"תודה,גם אתה נסיך"החזירה לי חיוך ונשקה לי בלחי
"לא כמוך…"רכנתי לעברה ונישקתי אותה…
"אז אנחנו ביחד?"היא שאלה כשהתנתקנו,הנהנתי לחיוב והיא נישקה אותי…
"ניראלי שאנחנו לא היחידים פה"אמרה לי מצביעה על הארי וענבל מדברים כשענבל מסמיקה כהוגן…
~נקודת מבט קורל~
"אוקי..למה ניפרדתם?"שאלה אותי אלה
"כי הוא פתאום התחיל לקנא בצורה מטורפת…בגלל זאיין הזה!"הסברתי לה
"אה..טוב יעבור לו…אל תידאגי"הרגיעה אותי
"אז אלה..איך עם לואי?"שאלתי אותה כדי להעביר נושא
"לא יודעת…אני רוצה אותו,אבל אני לא יודעת איך הוא מרגיש"אמר לי עצובה
"אז שנייה"אמרתי וקמתי לעבר לואי…
"לואי…אתה רוצה את אלה נכון?"שאלתי אותו קצר ולעיניין
"נכון…"ענה
"אז בוא"משכתי בידו לעבר אלה
"שב"ציוויתי אליו..הוא ואלה הסתכלו אחד על השני נבוכים..ישבתי גם אני.
"שניכם דלוקים אחד על השני,אז קדימה"אמרתי ואז ראיתי את נייל מסתכל עלי,הסתכלתי עליו והסטתי מבט לאלה…
"טוב אני יעוף מפה"אמרתי,כבא התחיל להחשיך,שוב,ונעשה קר אז הלכתי ליד המדורה..איםה שהם צלו את הדגים והיה שם גם פירות למינהם…אז לקחתי אגס ונגסתי בו תוך כדי שאני מתחממת מהמדורה וגם בוחנת את כולם…לואי ואלה מדברים אחד עם השני ולואי שם יד על הלב,לדעתי הוא מודה בפנייה על משהו,והיא מהנהנת והם רוכנים אחד כלפי השני..והינה באה הנשיקה!איזה שדכנית אני…
ליאם ונייל דיברו,זאיין וליאן מחזיקים יד ביד,אני שמחה בישבילה..למרות שהוא כזה מציק!
ענבל נרדמה על רגליו של הארי,איזה חמודים הם,חייכתי חיוך גדול.
"את לא אמורה להיות עצובה בגלל שאת ונייל ניפרדתם?בכל מיקרה למה את מחייכת ככה"שאלה אותי נוי מתיישבת לידי
"אני לא היה עצובה בגלל מישהוא שלא מאמין לי…זה כבר בעיה שלו.
ואני מחייכת ככה כי אני רואה שכולם מסתדרים כאן בזוגות…"חייכתי
"כן חוץ מימני ומליאם"אמרה נוי,מה גם היא?
"קורל אפשר את נוי שנייה?"פתאום הופיע ליאם והיט הלכה איתו,לכו תבינו…מפורסמים!
"קורל?"פתאום שמעתי את הקול של נייל מאחורי…..
ההמשך יבוא…