They don't know about us- פרק- 14#••

פרק- 14#••

*נקודת מבט של זאיין*

הרופא נכנס לחדר ואמר ״עשינו בדיקות והוא בסדר הוא צריך להתעורר תוך כמה רגעים.״
״והוא לא איבד את הזיכרון וגם הוא לא שבר משהו, נכון?״ שאלה אור.
״כן, הוא בסדר גמור רק צריך לחכות שהוא יתעורר ולתת לו לנוח והיום בערב הוא ישתחרר הביתה.״ אמר הדוקטור ויצא למחוץ לחדר.
״אני כל כך שמח שלא קרה לו כלום״ אמר נייל.

*מנקודת המבט של אור*

״אור..?״ שמעתי את הקול של הארי.
״הארי!!״ אמרתי לו שמחה וקפצתי עליו בחיבוק.
״אייי כואב..״ הוא אמר ושחררתי טיפה את החיבוק.
״סליחה..״ אמרתי לו.
״זה בסדר יפה שלי״ הוא אמר לי וחייכתי אליו.
״איך אתה מרגיש?״ אני ונייל שאלנו ביחד.
״בסדר רק קצת כואב..״ אמר לי מצביע על המקומות שכאבו לו.
״אתה יותר לא הולך לבד! שמעתה?״ אמרתי לו בקול של ציווי וגיכחתי.
״כן אבל את לא חושבת ששכחת משהו?״ אמר לי והצביע על השפתיים שלו.
״מה?״ אמרתי לו אפילו שידע שאני יודעת למה הוא התכוון.
״נשיקה!״ אמר לי.
נישקתי אותו נשיקה ארוכה מלאת תשוקה שלא רציתי שתיפסק בכלל… עד ש..
״אחמ.. אחמ..!״ אמר לנו זאיין אוף גם כן, איזה מעצבן!!!
התנתקתי מהארי… ״והנה הוא ארס לנו עוד רגע!״ אמרתי לזאיין ושיין גיכחה, רגע- שיין? מה היא יוצאת עם זאיין? יפה שהוא הקשיב לי!
״זה לא שארסתי, יש לך אותו לכל הזמן, מה הוא לא יכול להיות איתנו קצת?!״ שאל זאיין והתקרב קצת לכיוון של הארי וכולם צחקו… חוץ ממני!