להכניס את העז

להכניס את העז
ליהודי אחד שחי באחת העיירות במזרח אירופה היה קשה מאוד להתמודד עם עול הפרנסה של משפחתו ושלו. הוא חי בבקתה קטנה, כ 12 מטר מרובע , ללא רהיטים וללא חימום בלילות הקפואות. החדר הזה גר הוא, אשתו, הוריו הזקנים, ו עשרת ילדיו. לא היה מקום למיטות, בני המשפחה פרסו שמיכות על הרצפה וישנו עליהם. לא היתה פרנסה לבני המשפחה. היהודי המסכן עבד בכל מיני עבודות קשות ובקושי יכול היה להביא לחם ובצל למשפחה. בחצר הקטנה של הבית הוא גידל כמה תרנגולות שנתנו לו כמה ביצים וכן עז קטנה שנתנה מעט חלב שהספיק בקושי להשביע את רעבונם של ילדיו הקטנים.

בצר לו, ובעידודה של אשתו, הוא הלך לרבי של העיירה ושטח לפניו את מר לבו וביקש את עצתו. הרבי הביט בעיניו של היהודי לתקופה ארוכה בלי לענות או לפתוח את פיו ולתת עצה. היהודי העיר לרבי: "מה עלי לעשות? כיצד אוכל לפרנס את המשפחה הגדולה שלי? כיצד אוכל למצוא יותר מקום בשינה בחדרון העלוב שלי?". הרבי ענה: "יהודי יקר מכל, אמרת שיש לך תרנגולות ועז, נכון?". היהודי ענה: "כן כבוד הרב, הם נמצאים בחצר".
הרבי אמר : "העצה שלי היא שתכניס את התרנגולות ואת העז לחדר. ותבוא אלי שנית בעוד שבועיים".

היהודי נשק לידיו של הרבי והלך הביתה כשהוא שמח וטוב לב בעצת הרבי. הגיע הביתה והודיע לאשתו את תשובת הרבי. האישה עקמה את האף ואמרה: "כיצד אתה חושב לעשות זאת? אין מקום לנו, בני האדם, להניח שאת ראשנו עליו, כיצד נכניס גם עז ותרנגולות? זה לא הגיוני". קבעה היהודי רגז מאוד על דברי אשתו ואמר לה: "כיצד לא אשמע בעצת הרב? אם לא אעשה כן זה כאילו לא קיימתי את מצוות כיבוד אב. אני מכניס את החיות כפי שביקש הרבי". הוא מיד קם הכניס את העז ואת התרנגולות לחדרון הקטן. כמצוות הרב. המצב בחדרון היה בלתי נסבל, הצפיפות, הסרחון, הרעש של החיות והבכי של הילדים לא נתנו לו מנוח. המצב נמשך שבועיים בסופה הלך לרבי להודיע לו שקיים את עצתו וביקש הנחיות לגבי הצעדים הבאים.

הרבי שמח לראות את היהודי ושאל אותו: "האם קיימת מה שביקשתי?" היהודי ענה: "כן כבוד הרב, הכנסתי את כל התרנגולות ואת העז לחדרון שלי כפי שביקשת". הרבי שאל: "נו… איך זה? יותר טוב?". היהודי החל לבכוףת בכי מר וענה: "המצב הרבי יותר גרוע. המצב לא נסבל. התרנגולות מסתובבות מעל לראשי הילדים ומנקרות את גופם. העז לא מפסיק להקים לעש ולהטיל את צרכיו על המצעים שלנו. הילדים בוכים וצורחים. ממש בית משוגעים. אי אפשר להמשיך כך, אם לא הייתי פוחד מאי קיום עצתך להייתי מוצא את העז ואת התרנגולות מהחדר". הרבי חייך ואמר: "אם כך, אז תוציא את החיות מהחדר ותחזור אלי בעוד שבועיים".

היהודי חזר הביתה שמח וטוב לב, הוציא את החיות מהחדר. פתאום הכל נעשה מאוד נוח. הילדים לא בכו ולא צרחו, התרנגולות לא ניקורו את ראשי הילדים. וכעבור שבועיים הוא חזר לרבי, שמח וטוב לב ולשאלת הרבי על המצב היהודי ענה: "ברוך השם…הכל בסדר גמור…פתאום יש מספיק מקום בחדר…הרבה יותר נקי. תודה על העצה".
הרבי חייך וענה: "אני שמח שיכולתי לעזור לך…העיקר הוא שתדע שיש בעולם מקרים קשים מהמקרה האישי שלך..".