Now or never-פרק ארבעים ושלוש

*מנקודת מבטה של שירז*
אני לא כעסתי או התעצבנתי עליו, ידעתי שהוא נסער ומופתע מכל הבשורות שסיפרו לו. מחיתי את דמעותיי וגברת נכנסה לחדר.
"שלום, מי את?" שאלתי אותה.
"אני אן, אמא של הארי הבחור שהיה פה" ענתה.
"אה, פגעתי בו?" שאלתי.
"לא הוא פשוט קצת נסער" ענתה.
"אממ….. את יכולה רק להגיד לו שאני מצטערת ואם הוא יכול לחזור" ביקשתי ממנה.
"כן" ענתה ויצאה מהחדר. אחרי זמן מה הוא נכנס.
"היי" אמרתי בלחש.
"היי" ענה משפיל מבט.
"אממ.. אני אנסה להיזכר בך" אמרתי.
"לא כדאי שתתאמצי" אמר.
"בבקשה" ביקשתי.
"אוקיי" אמר מפוחד. עצמתי את עניי וחשבתי על השם שלו 'הארי איך הוא מוכר לי' חשבתי לעצמי. ניסיתי עוד ועוד ופתאום נזכרתי במשהו.
"ואת בקרוב תהיי גברת סטיילס" מלמלתי "זה מה שאתה אמרת לי" הוספתי.
"כן, כן בחתונה של גמה!" צעק מאושר.
"חכה" אמרתי עוצרת אותו. ניסיתי עוד להיזכר במשהו שאמר לי.
"אתה טיילור אממ…. אתה אתה…" ניסיתי להיזכר.
"כן אני יצאתי איתה" הוסיף. ואז פתאום נזכרתי.
"הארי סטיילס, החבר הכי טוב שלי עד גיל חמש, הכרנו בארוחה אצלי בבית, היית בכלא,הלכנו לחתונה של גמה" אמרתי.
"כן, כן את זוכרת אותי!!!!!" צעק.
"כן" אמרתי שמחה.
"אני יכול נשיקה?" שאל מסמיק.
"ממתי אתה שואל אותי?" שאלתי אותו.
"אממ.. לא את יודעת" הוא לא סיים לדבר ונישקתי אותו.
"אני אוהב אותך" אמר.
"כואב לי הראש" אמרתי.
"כנראה התאמצת יותר מדי" אמר מלטף אותי.
"אתה יכול לקרוא לרופא?" שאלתי.
"כן, ברור" אמר ובא לצאת.
"חכה שנייה" אמרתי מושכת בידו.
"מה?" שאל.
"עוד נשיקה" עניתי והוא נישק אותי.
"התגעגעתי" אמר.
"איך שכחתי מלאך כמוך אני לא יודעת…" אמרתי לעצמי והוא צחק.