Now or never -פרק שלושים וארבע

*מנקודת מבטה של שירז*
"היי שירזוש" אמרה אמא שלי כשנכנסתי הביתה.
"היי אמא" אמרתי וחיבקתי אותה.
"איך היה בבית הספר?" שאלה.
"מוזר" עניתי "אני הולכת לישון".
"טוב" אמרה ממשיכה לבשל. עליתי לחדר שלי ונשכבתי על המיטה מנסה לשכוח מכל המחשבות על הארי ועל היום הולדת. אחרי כמה זמן נרדמתי בערך שעה.
"תתקלחי תתלבשי ותהיי מוכנה להפתעה גדולה" היה רשום בפתק שהיה מודבק על הקיר. הכתב היה כל כך מוכר לי! בהתחלה פחדתי אז ירדתי למטה לראות מי בבית.
"אמא?" שאלתי ולא היה מענה. אז החלטתי לעשות את מה שהיה כתוב על הפתק. אחרי שהתקלחתי ראיתי על דלת החדר שלי עוד פתק שבו היה כתוב: תתקשרי לפול וחכי לו בחוץ". רק שהפעם הכתב היה אחר. אבל עדיין היה מוכר וחשוד. מי מכיר עוד את פול? שאלתי את עצמי בלחש. עשיתי כך והוא הגיע.
"היי" אמרתי אבל הוא לא ענה.
"פול, הלו?" אמרתי מנופפת לו והוא עדיין לא ענה. כשיצאתי מהמכונית ראיתי על הריצפה עוד פתק.
"תתקדמי עוד עד שתגיעי לדלת כחולה" היה כתוב בפתק. המשכתי ללכת וראיתי את הדלת. לא ידעתי אם להיכנס או לא. מי זה יכול להיות, חשבתי לעצמי. החלטתי להתגבר ולהיכנס פנימה. האור היה מכובה ולא ראיתי שום דבר.
"מי זה?" שאלתי.
"מזל טוב"כולם צעקו והאור נדלק. ואז ראיתי את הבנים ואחותי והחברות שלי.
"אמלה משוגעים!" צרחתי.
"יום הולדת שמח!" אמרה הילה.
"את עשית את זה?" שאלתי אותה.
"אני הבאתי את הכיבוד ואת הכל עשה…" הפסיקה באמצע והארי בא קדימה.
"הארי" המשיכה את המשפט.
"נסיך!!!!!" צעקתי בחדר והתנפלתי על שניהם בנשיקות.
"יש עוד משהו?" שאלתי אחרי שאכלנו את העוגה.
"כן…" ענה הארי והתרומם.
"נו מה?" שאלתי מסוקרנת. הארי קם ופתח דלת שהייתה שם ואז ראיתי ברכה ענקית עם שולחן מלא ממתקים ומאכלים ובמה שעליה היו נגנים.
"אוימיגאד!!!!!" צעקתי "אני מתה עליך".
"טוב לברכה!" צעקה קייט. אושר ואביה הביאו לי בגד ים ונכנסתי לברכה. שיחקנו בלי הפסקה והבנים שרו ואכלנו או יותר נכון נייל אכל…
"זה היום הולדת הכי כייפית שהייתה לי!" אמרתי להארי.
"כי אני ארגנתי!" אמר מתגאה.
"כן ממש…" אמרתי בקול אדיש והוא החל לצחוק.