בועות ומסכות

נמאס לי מהאנשים האלה שחיים בבועות.
נמאס גם מאלה שלובשים מסכות.
כל אחד חי בעולם משלו,ומי שלא,
לובש מסכה.מה הבעיה ליהיות אתה?!
אז מה שקשה?זה טבעי,לכולם קשה.
אתה עובר ברחוב,ורואה את זה:
ערס שמרביץ לחנון.
בפנים,הערס הוא ילד שמכים אותו בבית.
מלכת הכיתה,שמעליבה את כולם.
בפנים,היא הייתה חנונית כל היסודי.
הגבר השרירן שמרים משקולות בחוף כדי להרשים בחורות.
בפנים,הוא בן-אדם עני שגר ברחוב.
בא לי לקחת מחט,ולפוצץ בועות.להוריד מסכות.
נסו רגע,להתנתק מהמקלדת,ולפוצץ את הבועה של עצמכם,או להוריד את המסכה
שלבשתם מחוץ לבית.זה כל-כך קשה?!?
קשה ליהיות פשוט אתה?!?
קשה להגיד מי אתה באמת?!?
נמאס לי מכל אלה שחושבים שהם משהו מיוחד כי הבועה שלהם יותר גדולה או כי המסכה שלהם יותר מפוארת.
לא מזמן אני עצמי עשיתי את זה.וחייב להגיד-זה משחרר.
זה מרגיש נפלא להשתחרר מזה,ולהגיד ולעשות-מה שאני חושב לנכון-ולא מה הבועה או המסכה חושבים לנכון.
אז קדימה.נסו.תראו איך הכל משתנה,וברגע אחד,הופך לטוב יותר.
נראה אם אתם אמיצים מספיק.