סיפור על וואן דיירקשן (ללא שם בנתיים) פרק שני(-:

"כשנגיע לבית החדש,אפשר ללכת לישון?" בראד שאל בקול עייף ומתחנן."תלך אתה! אני צריכה להתארגן! יש מסיבה היום אצל לואי וקיבלתי לפני כמה ימים הזמנה.. כנראה שכל העולם יודע שנהיה בלונדון בזמן הקרוב.." אמרתי בקול מתרגש. חיכינו עוד קצת במטוס,שכל האנשים ירדו וירדנו גם אנחנו אחריהם. ירדנו במדרגות המטוס והתקדמנו לעבר האוטובוס שמהעביר אותנו אל תוך שדה התעופה. נכנסנו לאוטובוס והוא מיד התחיל לנסוע. כעבור מספר דקות של נסיעה ירדנו מהאוטובוס ונכנסנו לשדה התעופה. רצתי מיד לשירותים. הסתרקתי,צחצחתי שינים וחידשתי את האיפור. כעבור שעה של עבודה התנשמתי והבטתי בהשתקפותי על המראה,השיער החום בהיר שלי נפל על כתפיי בצורה מושלמת ועייני הכחולות בלטו בזכות האיפור. לפחות העבודה הקשה השתלמה בסוף."כמה זמן לקח לך?! התייבשתי פה" באר אמר. גלגלתי את עייני והתחלתי ללכת לעבר אזור בדיקת הדרכונים. עמדנו בתוך בערך 10 דקות אך בסופו של דבר הגיע תורינו."דרכונים בבקשה" ביקשה ממנו אישה עם מבטא בריטי חזק. "בבקשה" נתנו לה את הדרכונים והמשכנו בדרכינו. החזקתי לבראד את היד,הגענו לאיזור בו כבר יש המון אנשים ומצלמות."וואו" כמה אנשים!" אמר בראד בהתפעלות. זה נכון,היו שם מיליוני אשים מתרוצצים עם כרטיסי טיסה ביד וחלקם גם עם מזוודות. התקדמנו לאזור לקיחת המזוודות והמתנו למזוודות שלנו."הינה המזוודה שלי" צעק בראד ורץ לכיוון המסוע מפוצץ המזוודות משך באלימות את המזוודה שלו. הוא חזר אליי עם המזוודה בידו,מאושר מתמיד."היינה גם שלי" אמרתי ולקחתי את המזוודה שלי מהמסוע. התחלנו ללכת לכיוון השכרת הרכב. "היינה! בואי אמה אנחנו צריכים לקחת את האוטו שהשכרנו מפה" "אוקיי אתה תלך לקחת את האוטו ואני יחכה לך כאן,בזמן שאני יקנה לנו קצת בגדים חדשים" אמרתי בקול מתרגש עקב המספר העצום של החנויות שראיתי מסביבי."לא! את באה איתי" אמר בראד וגרר אותי משם לכיוון סוכנות הרכב.
"אני רוצה את זה! " אמרתי לבראד והצבעתי על מכונית אדומה שטוחה ללא גג."צודקת! אי אפשר להתנגד למכונית הזאת!" אמר בראד בהתלהבות. הטלפון שלי צלצל והלכתי הצידה לענות,בנתיים בראד הלך לפקידת הסוכנות וקנה את הרכב."הלו?" אמרתי"כן?אמה?" שאל קול מוכר בטלפון "כן,מי זה?" "זה לואי,רק רציתי להיות בטוח שאת באה היום" אמר הקול בטלפון "אהה נכון לואי! " אמרתי בקול מתרגש,לא דיברתי איתו מאז הגן. כלכך שמחתי לדבר איתו!"בטח שאני באה " המשכתי "אוקיי אני חייב לנתק עכשיו..אלינור הגיעה..אז סליחה על השיחה הקצרה ורק שתדעי אנ ממש שמח שאתם פה,בלונדון" הוא אמר וניתק את השיחה."אמה בואי. הולכים" בראד קרא לי והלכנו משם,לקחת את האוטו החדש שלנו."אתה נוהג! אמרתי במהירות ולפני שעוד הספיק להגיב התשבתי כבר בכיסא ליד הנהג וסגרתי את הדלת. בראד נכנס לאוטו והתניע."ווהו" אמרתי בקול הכי שמח שהיה לי אי פעם ויצאנו ללונדון."הבית החדש שלנו ב..?" אמר לי בראד "פתק שנתתי לך!" אמרתי בחיפשתי כיס מכנסיו את הפתק,לקחתי אותו ונתתי לבראד. הוא התחיל לנסוע וכעבור כחצי שעה עצרנו ליד וילה ענקית."זה?כל זה שלנו?" אמר בראד בקול מתגאה "כן,תתחיל להתרגל חיים החדשים שלנו,חבר מזוייף" אמרתי לו. רצנו הביתה והתחלנו לפרוק את הדברים שלנו לחדרים הענקיים והמרוהטים בצורה מושלמת שלנו. כעבור חצי שעה,נשמעה דפיקה בדלת."מי זה?"צעק בראד. "השכנה החדשה שלכם!" רצתי לפתוח את הדלת."היי בורכה באה" אמרה נערה,בערך בגילי עם שיער שחור ועיינים ירוקות גדולות ויפות."היי אני גאיה" היא אמרה."אני אמה" עניתי לה"אני יודעת! אני מעריצה שלך!!" " בייב את באה?נשמע קול נמוך מבחוץ."כן האזה אני כבר באה" היא המשיכה לדבר עם הזר בחוץ."אתה יכול להיכנס" אמרתי בנימוס. גאיה נכנסה ואחריה נכנס בחור גבוה ,נראה בגילינו עם שיער מתולתל בצורה מושלמת ועיינים ירוקות מדהימות."אהה זה הארי,החבר שלי. אנחנו גרים פה,לידכם" אמרה גאיה" "היי הארי" אמרתי ולחצתי לו את היד. "אני ממש מצטער שזה ביקור קצר אבל אנחנו הולכים למיסבה היום בערב ואנחנו צריכים לקנות לה בגדים כמובן..כבר הספקתם לראות את העיר?" הארי אמר "לא,אבל אנחנו גם הולכים היום לקנות בגדים,למסיבה. למסיבה של מי אתם הולכים?" אמרתי להארי "של לואי טומלינסון,בבית שלו למה לאן אתם?" הוא המשיך "גם לשם!" עניתי בקול מופתע,מאיפה הוא מכיר את לואי?! "אז..תרצו להצטרף אלינו לסיבוב קצר בעיר?אחרכך נחזור ונתארגן ונלך יחד למסיבה?"שאלה גאיה."בכיף! אני רק ילך שנייה להביא את התיק,אנחנו נפגוש אותכם עוד 3 דקות בחוץ!" השבתי "מי זה אנחנו ?" הארי שאל "אני ובראד,החבר שלי" "אהה אוקיי אז נפגש עוד 3 דקות בחוץ" "ביי בינתיים" אמרתי וקראתי לבראד שילך להתארגן.כעבור שלוש דקות,שמענו צפירה בחוץ.