איך לא ידעתי ?! – פרק 25 ( פרק אקשן )
פרק 25:
אסי הסתכל עליי עצבני ומופתע. ואני הסתכלתי עליו במבט קר ואטום. שלא משדר שום רגש.
כמו שאחים שלי היו עושים.
״ אי אי את ילדה כל כך טיפשה ! רק לפני שבוע גילית את העולם הזה ואת חושבת שאת יודעת להשתמש באקדח. ״ הוא אמר מתחיל להתגרות בי
״ אל תנסה אותי לא כדי לך !״ איימתי עליו בלחש צורם ומאיים.
״ את חושבת שאני מפחד ממך ?!״ הוא שאל.
״ אם אתה לא אז כדי לך !״ אמרתי עצבנית עם מבט קר.
״ אז אני לא. קדימה תירי בי ״ הוא התגרה בי וחייך התקדם צעד ופרש את ידיו לצדדים.
היה לו כובע על הראש והוא שם אותו גבוהה
׳ אוקיי לכוון. כמה קשה זה יכול להיות ׳
כיוונתי את האקדח לכובע טענתי אותו עם מבט קר ואטום ,ולחצתי על האדק וכדור נורה ממנו.
הכדור פגע בידיוק במצחייה של הכובע והוא עף אחורה.
הוא היה בהלם. הוא הסתכל עליי מופתע, ואני חייכתי אליו חיוך מרוצה.
״ כשאני אומרת לא להתעסק איתי זה לא להתעסק. עכשיו שם מלא !״ אמרתי בקול מאיים וחיוך מתגרה.
״ אבל איך ? … אפילו קובי אמר שאת והילה אברג׳יל לא יודעות והתחלתן לבכות כשהם ראו אותכם. אז איך לעזעזאל את יודעת לירות באקדח?!״ הוא שאל עצבני
״ מאמי אני הבת של הבורר. מה ציפית?! באמת ?! גם בלי אימונים. יש לי את הגנים ;) עכשיו ! אסי אנג׳ל נכון ?״ שאלתי בקול מתגרה וסובבתי במקצועות את האקדח ביד מספר פעמים ועצרתי וכיוונתי אליו.
הוא בלע רוק בכבדות והסתכל עליי עצבני.
״ עכשיו . שב בכיסא ״ אמרתי בקול קר
הוא לא זז וחייך
״ תוריד את החיוך ושב בכיסא עם לא אני יורה !״ צעקתי בעצבים
והוא הלך לכיסא ואני עוקבת אחריו עם האקדח הוא התיישב בכיסא לקחתי חבל ובאתי לקשור לו את הידיים מאחורה.
הוא הסתובב ובא להחטיף לי אגרוף אבל אני התקופפתי ונתתי לו בעיטה בביצים והוא התקפל מכאבים
״ בת זונה ״ הוא סינן ואני צחקתי
״ אסי אני לא בדרך כלל עושה את זה אתה הראשון שאני מחטיפה לו ככה. ולמה ? כי אתם רוצים לרצוח אותי. על מה ? על דברים שאחים שלי ואבא שלי עשו. עכשיו שתדע שעליי לא מאימים תעלה לכיסא לפני שאני יורה לך במקום ואז בכלל לא תוכל לזוז. ״ הסברתי ואז איימתי עליו.
הוא התיישב בחזרה בכיסא.
הכנסתי את האקדח בחזייה וקשרתי את הידיים והרגליים שלו חזק כמו שמאור לימד אותי מצאתי בפינה חתיכת בד לבנה וקשרתי את פיו.
״ אדיוס! ״ אמרתי ויצאתי מהמבנה ביחד עם האקדח ובלי חולצה. -,-
שמעתי שמשהו מתחיל לרוץ הסתכלתי אחורה וראיתי את מתנאל מתחיל לרוץ לכיווני. ראיתי שאני קרובה לפארק והשעה בערך תשע בערב למחורת אז התחלתי לרוץ לכיוון הפארק
׳ אושר אחים שלי בבקשה אלוהים שהם היו שמה. ׳ חשבתי לעצמי בהתחננות לאלוהים ורצתי בכל הכוח.
נכנסתי לפארק והמשכתי לרוץ עד שראיתי את אושר עומד ומדבר עם עוד כמה חברים שלו
״ אושר !!!״ צרחתי אליו והדמעות כבר התחילו לצאת.
הוא הסתובב וראה אותי רצה אליו.
קלטתי מאחוריו גם את אחים שלי מפוזרים במרחקים שונים מדברים עם אנשים מבררים דברים.
הם כנראה שמעו את הצרחה שלי והתחילו לרוץ לכיווני.
הגעתי לאושר וחיבקתי אותו חזק והוא אותי בחזרה. הרגשתי שהוא הופך להיות עצבני אבל הוא חיבק אותי חזק בחזרה.
תחשבו איך זה נראה.
נערה רצה בפארק עם חזייה ואקדח ביד בוכה , מישהו בין 25 רודף אחריה מאחורה ואחר כך מסתבר שלא אחד אלה שניים רודפים אחריה בפארק.
אחים שלי כולל תומר הגיעו אליי אבל הם רק החליפו איתי מבט והלכו לכיוונם של אסי ונתנאל שרצו מאחוריי.
תגובות (6)
אימאלה תמשיכי!!!!
אוו מיי גאדד תמשיכיי אני במתחח , ושמישו ייתן לה חולצה *~*
תמשיכייייייי
תמשיכיייייייייייייייי!
תמשיכיי חח אבל למה היא סלחה לאושר אחריי זלזול הזה
היא לא סלחה לו הוא פשוט הראשון שהיא ראתה אז היא צעקה אליו.
פרק 26 עלה עכשיו תהנו :)