מילים של עבריין / פרק ניסיון .

– קול שבירה –

הוא הולך וגובר .. פשוט ככה הוא .
הסתכלתי מבעד למדרגות רואה את אח שלי רון רב עם אמא שלי , הכד הלבן שעמד על השולחן
אננו הוא ואחי זועם .
" איך יכולת "? הוא נראה מופתע בזמן כול עוד הוא מניע את ידיו באוויר , אמא שלי רק מנסה להרגיע
אותו בזמן שהיא נושמת לרווחה " רון , בני … סוף סוף יש לנו כסף ".
בעיניו של רון אחי היה אש , זעם , כעס ואני עוד חשבתי שזה יגמר במרחץ דמים הלילה , ללא כול
צליל ממני , ללא קול רעש רק עיניים קרועות לרווחה ונשימות עמוקות הנשמעות בדממה .
"אבל זאת הבת שלך "! הוא נזף באמי , אני יודעת למה הוא כועס כול כך , הוא חושב שאני לא
יוכל להתמודד עם הפחדים שלי , עם זה .
" רון .." אמי התחילה לומר אבל רון עצר אותה והניד את ראשו לשלילה " לא אמא ,את טועה .
זאת הבת שלך ..
ואת יכולה לסכן אותה ברמות , זה 'הקאלם' , זה מסוכן "!
" אני יודעת , אבל הקידום , הפרנסה שלי , לשלם על כול ההוצאות .. אני לא יכולה להרשות לעצמי
להרעיב את הילדים שלי " נפלה אמי על הספה והתמינה את פנייה בידה מנסה להשתדל לא לבכות
ליד רון , לעולם לא ראיתי את רון זועם כול כך , לעולם לא ראיתי את אמי שבורה כזאת , לעולם ..
" אמא , קרוליין רק יצאה מהמרכז הפסיכאטרי , היא עדיין על תרופות , את לא יכולה לסכן את אחותי
הקטנה . זאת שכונה פשע אמא ! לעולם לא תוכלי לדעת מה יכול להגיח מאחורי הפינה בזמן שקרוליין
תילך לבית ספר " הוא הביט לתקרה " היא לא יכולה ללכת לבית ספר .." הוא מלמל , הייתי עסוקה
רק למצמץ ולהבין מה קורה כאן .
" אנחנו לא ניהיה שם כדי להגן עליה " אמי הסירה את ידיה מפנייה ופרצה בבכי , ירדתי מהמדרגות
מתקרבת לאמי ומחייכת , אמי מרימה את ראשה ומסתכלת עלי , אני מלטפת את פנייה "לא " לוחשת
וצוחקת .
הסתכלתי על רון " אני רוצה לעבור .." ניסתי להוציא שוב את המילים מהפה , אחרי מספר שניות
שבקושי דיברתי , פחדתי שכול מילה שאני הוציא מן הפה יהפוך לסוף העולם , והכול יהיה באשמתי .
" אני רוצה להתחיל חיים חדשים " חייכתי לרון .
רון הניח את שתי אצבעותיו על מצחו וקימט אותו , הוא נשף בחוזקה והסתכל עליה , אני מנסה לרמוז
לו שיניח לאמא , לבסוף רון משתכנע ומהנהן לאמי " בסדר .." הוא מניף את ידו באוויר " אני ישמור על
קרוליין , בשמונה עיניים " הוא חייך אלי .

הלכתי בחשכה שאני מהדקת את המעיל לגופי , מרגישה את הקור בגופי מתפשוט , לאט לאט , בלי שום
פחד .
צעדים ..
קולות …
אנשים , הולכים מאחוריי …
צמרמורת עוברת לי בכול הגוף שנעמדים מולי מספר נערים שיכורים , ומאחורה אני מרגישה את הנשימות
שלהם על עורפי , לא ..
" שלום לך " אחד מהם רכן לעברי והביט בעיניי החומות , שאני רואה את עיניו כחולות כקרח , הנשמה
שלו קפואה והוא לא יודע מה הוא עושה , רציתי לפתוח את הפה שלי כדי לומר לו משהו אבל לא יצלחתי
פחדתי , ניסתי לזוז צעד אחד אחורה אבל לא נתנו לי .
" כדי לך לא להוציא מילה אחת מהפה , או שיהיה לך רע "! אמר הנער עם העיניים הקפואות , קפאתי .
הרגשתי שהמשפט שהוא אמר , צדקתי כול הזמן הזה , אסור לי לדבר , אסור לי לחשוב , אסור לי
להביט , אסור לי … אסור לי … אסור לי …. אסור .