one life-פרק 2 – סיפור על וואן דיירקשן

אני עוברת במסדרון בית ספר בזמן שכולם מצביעים עליי, מתרחקים ממני , שונאים אותי , צוחקים עליי . הולכת לאולם המסדרים בו מודיעים על הודעות חדשות .
נשמע הצלצול וכולם נכנסו גם הם לאולם .
" אני מתכבד להזמין תלמיד זמני שמחלק מלגות ללימודי מוזיקה בלונדון קבלו את הארי סטיילס ."
" הארי ?! מה אתה עושה פה ?" שאלתי אותו בעוד אני רצה לכיוונו .
" באתי לבקר את אימך , והנהלת הלהקה שמעו שאני נוסע לפה אז שלחו אותי לפה לתת מלגה ." ענה .
נשמעו קולות רקע של " איך היא מכירה את הארי סטיילס ?" , " הארי תעשה לי ילד." וכאלה .
הארי דיבר אל המיקרופון ואמר : " אני והיא מכירים בכך שאני ואביה ז"ל הכרנו ."
" למה אמרת להם שהוא מת ?" שאלתי בלחש .
" מה הם לא יודעים ?" הוא את ידו על המיקרופון כדי שלא ישמעו .
" לא ." עניתי .
" אתם משוחררים ." הארי אמר . " בואי תראי לי את החברות שלך ."
" אין לי מהבית ספר הזה ." אמרתי ברצינות .
" מה זאת אומרת ?" שאל .
" יש לי אבל מהבית ספר הציבורי ." עניתי .
" הבנתי אותך את עובדת עליי ? " שאל .
" לא , ואם אתה לא מאמין לי בוא איתי אחרי בית ספר ."
" טוב , בינתיים אני יכיר כאן את הילדים ועוד מעט אני יתחיל את הראיונות ."
" טוב ." אמרתי והלכתי לכיתתי .
ישבתי בכיתה והקשבתי למוזיקה רועשת המיוחד , עצמתי עיניים ונרדמתי .
" גברתי הצעירה , את מוכנה להתעורר בבקשה ." פקחתי את עיניי במהירות וראיתי את הארי מולי .
" יופי הארי , ממש בוגר ." אמרתי בלעג .
" ממש לא , אני מחר בן 19 ." ענה .
" אתה בן 19 אבל מתנהג כמו ילד בן 3 ." אמרתי וחזרתי לשמוע את המוזיקה שלי .
" מה את שומעת ?" שאל ושמתי לו את אוזניה שלי בתוך אוזנו .
" אימל'ה מה את שומעת ? הלכה לי האוזן בגללך ! בואי אני ישים לך שיר שאני שר בו ." הארי אמר ולקח את הפלאפון שלו שם את השיר וחיבר את האזניות שלי לפלאפון שלו .
הקשבתי לשיר וראיתי את הקליפ הזה :
http://www.youtube.com/results?search_query=kiss+you+one+direction&oq=kiss+&gs_l=youtube.3.0.0l10.3196.4185.0.5046.5.4.0.1.1.0.164.635.0j4.4.0…0.0…1ac.1.36wXCARIIr8
בסוף השיר סגרתי את הפלאפון שלו .
" השיר נחמד שכזה , אבל השירים שלי יותר יפים ." אמרתי והוצאתי לשון .
" חיה בסרט , וחוץ מזה הראיון שלך מתחיל עכשיו ." הארי אמר .
" לא תודה ." אמרתי והוא הלך .
חזרנו ללמוד וכרגיל נרדמתי בשיעור .
סוף היום לימודים הגיע והארי בא .
" הם יודעים שאתה בא אבל … שום מילה לאימא שלי !!!!" אמרתי לו .
" טוב טוב , למה אימא שלך לא יודעת מזה ?" שאל .
" כי היא לא תסכים לי להיפגש איתם יותר ." עניתי .
" למה ?" שאל .
" היא אומרת שאני צריכה להתחבר לאנשים מתורבתים מביתי ספר גבוהים , וחוץ מזה הגענו ."
הארי הביט מסביבו וראה אנשים שרים, רוקדים וכו'.
" וואו ! זה ממש גן עדן !!!" אמר בעודו המום.
" זה הגן עדן שלי !!" אמרתי לו בצחוק .
" כמה זמן אתם עושים את הגן עדן הזה ?" שאל .
" מגיל 6 בערך כולנו נפגשנו פה לראשונה ." אמרתי .
" טוב כולם לבוא לרחבת הריקוד המשותף !!!" צעקו במגפון .
" אני צריכה ללכת לרקוד … בוא לראות ." אמרתי לו או יותר נכון משכתי אותו .
התחלנו לרקוד והארי היה המום .
" איך היה ?" שאלתי אותו .
" מושלם !!" אמר וחייך . " טוב אני צריך ללכת לבית שלך את באה ?"
" כן , שנייה ." אמרתי ולקחתי את התיק שלי מהספסל .
התחלנו ללכת .
" איך קוראים לכול מי ששם ?" שאל .
" אתה עושה צחוק אנחנו איזה 100 ילדים ." אמרתי לו .
" ואיפה הם לומדים ?"
" בציבורי , אמרתי לך כבר ."
" אהה נכון שכחתי ."
נכנסנו הביתה .
" הארי טוב שבאת !!! אפריל למה איחרת ? לאן לקחת את הארי ?" אל הארי היא דיברה יפה , אך עלי היא צעקה .
" טוב ביי אימא ." אמרתי וטרקתי את הדלת , ככה זה היה תמיד , אני באה מבית ספר הולכת לרחבה שמה את התיק בבית היא צועקת ומטיפה ואני בורחת .
" איזה חצופה !!! איזה חצופה !!! מה היא תקבל שהיא תחזור …" שמעתי אותה אומרת את זה אך התחלתי לברוח .

מאז שאבא שלי נפטר , אימא שלי הפכה להיות אימא צועקת , מרביצה , מקללת אבל לאחרים היא דואגת . אותי היא שוכחת .

~נקודת מבטו של הארי ~
" מה אתה רוצה לעשות איתה ? לא אני לא מסכימה !! היא ילדה חוצפנית !! ראית מה היא עשתה פה היום ? " שושי אמרה .
" שושי , תחשבי על זה שוב , את לא תשלמי על זה כלום ! זה מלגה !" אמרתי לה וניסיתי לשכנע אותה.
" לא ולא הארי מספיק היא מתנהגת כאן נורא ואיום אתה רוצה גם שאני ישלח אותה לחו"ל ששם היא תעשה לי בושות ? לא ולא הארי וזה סופי ."
אפריל נכנסה הביתה ושושי קמה אליה .
לפתע _________________________________________________….