אהבה בילתי אפשרית פרק 19 חלק א'
~נקודת מבט קורל~
"קורל תגידי משהוא"זאין אמר והחזיק בידי,הייתי בהלם
"זאיין..לא פשוט לא!"אמרתי והסתובבתי ללכת אבל לפתע הוא תפס בידי,משך אותי ונישק אותי,התגעגעתי לנשיקות שלו עד ידי כך שדקה זרמתי איתה ואז התנתקתי מימנו.
"מה אתה חושב?שאתה תגיד מה שאתה רוצה ועוד ביום שהוא הכי רגיש אצלי ובגלל ששרת שיר וביקשת סליחה אני יסלח?"כאסתי
"לא יודע…תביני הייתי שיכור,ולא ידעתי מה אני עושה"אמר והסתכל לי בעניים…
~נקודת מבט זאיין~
"לא ידעת,אבל עשית"אמרה קורל במבט כועס,בשבוע וחצי שאנחנו ביחד לא ראיתי אותה ככה!
"אני לא יודע מה עוד לעשות שתיסלחי לי"אמרתי לה והתקרבתי איליה
"אין לך מה לעשות,אני לא חוזרת אילייך"צעקה קורל
"את כן!"צעקתי
"כן בטח מה שתגיד"צעקה קורל,זה כבר היה ריב של צעקות ניראלי מהחווה שמעו אותנו,היה לי צלצול פאלפון אבל כיביתי אותו במהירות…
צעקנו אחד על השני עד שהיא נשברה…
"די כבר…אני לא יכולה יותר"אמרה ודמעות נזלו כל הלחי שלה,ניגבתי אותם עם ידי .
"אני באמת מצטער"אמרתי לה וירדה לי דמעה,זה היה ניראה כאילו היא כבר לא תחזור אילי.
"גם כן מיכאל והרעיונות שלו"מלמלתי לעצמי..
"מיכאל?הוא יודע שאני מתה על דברים כאלה…בוגד!"אמרה וכעסה
"אין לי מה להגיד לך זאיין"אמרה לי והרמתי גבה,יש זמן לדיבורים ויש זמן למעשים.
"אל תגידי תעשי!"אמרתי בממזריות ונישקתי אותה,נשיקה פראית,היא הסעירה אותי…
ניזכרתי באמצע הנשיקה שמיכאל אמר לי אם המצב באמת אנוש תביא לה פרח ..
התנתקנו והושטתי לה את הפרח שהיה מונח בכיסי…
היא הסתכלה עלי במבט הזה שלה…החיוך המתוק היא ערערה..
"אני סולחת לך…בכמה תנאים:אתה לא שותה,מכבד את ההחלטות שלי וגם אתה שר לי עוד שיר…"אמרה וחיוך ענק התפרס על פני.
"מבטיח באבית"אמרתי והחזקתי בידה
התישבנו על הדשא שמתי את ראשי על רגליה והיא נשענה עם מרפקיה על הדשא.
"אז איזה שיר אני ישיר לך?"שאלתי אותה..
"אמ..לא יודעת תבחר אתה"אמרה,חשבתי לרגע והתחלתי לשיר לה את 'סאמר לוב' ובזמן ששרתי היא ליתפה את פני..היא פשוט מושלמת!
ובפיזמון השני היא התחעלה לשיר איתי,יש לה קול יפה!
"את שרה יפה!,אמרתי לה כשסיימתי לשיר…
"כן בטח…חנפן"אמרה בליגלוג
"אני חנפן?חוצפניית"אמרתי בקול קטנוני והתרוממתי למצב ישיבה…
"וקטנוני"הוסיפה בחיוך
"כן..מה שתגידי"ונשקתי לה נשיקה מהירה.
~נקודת מבט קורל~
בסופו של דבר סלחתי לו..כי למרות הכל הוא עשה הרבה למעני…זהו לדעתי הגיע הזמן שידעו אלינו,אני יודעת שזה מסוכן…אבל כמה היה אפשר להסתיר את זה??..
ישבנו על הדשא..דיברנו וצחקנו מלא!
"אני מאוהב בך"אמר זאיין מסמיק כשהוא יושב לידי,הדבקתי את שפתי לשפתיו…
"טוב נילך?"אמרתי כשקמתי ומושיטה לו יד
"כן בטח"אמר ותפס את ידי ומשך אותי אליו..
"זאיין!"אמרתי כשפנינו קרובים ממש,יכולתי להרגיש את נשימותיו.
"את יפה מקרוב"אמר לי ונישק אותי…
לפתע היה מלא פלאשים..אוייש!
"שייט"מלמלתי בזמן שאני מתרוממת,זאיין היה עם פרצוף של. wtf??
הפפראצי התקרבו אילינו והציפו אותנו בשאלות:"אתם זוג?""כמה זמן אתם ביחד?" וכולי…
"זאיין מה עושים?"שאלתי אותו והלב שלי דפק כמו משוגע
"בואי"אמר ומשך אותי כשידי אוחזת בידו..הפאפרצי רדפו אחרינו
הוא לקח אותי לאפל הסוסה שלי "תעלי מהר"אמר.
עליתי על הסוסה והוא עלה גם מאחורי והוא למד ממש טוב לירכוב.
הוא תפס את המושכות וידיו היו מסביבי ובעט בסוסה כדי שתרוץ…הפלאשים לא הפסיקו והם צילמו כל תמונה אפשרית.
"יפה שלי אני מצטער"הוא לחש לי באוזן באמצע הדרך.
"לא משנה….זה היה צריך לקרות עכשיו נותר רק להתמודד עם אמא שלי וה'אבא'החדש שלי"
"אני יעזור לך,אני לא יתן להם לפגוע בך!"זאיין אמר בהחלטיות ונשק לי את הלחי.
"תודה באבי"אמרתי
"אז עכשיו אנחנו לא מסתירים נכון באבית?"שאל
"נכון באבי"השבתי לו וכבר הגענו לחווה,פיתאום לואי וניקול רצו אילינו…
"איזה חמודים אתם ככה כשאתה מרכיב אותה על הסוס"אמר לואי וחיבק את ניקול"אבל לא כמונו"הוסיף וצחקנו
"לא נכון!"זאיין אמר
"טוב אחרכך נתווכח מי יותר חמוד…עכשיו למה אתם לא עונים?"התעצבנה ניקול
"לא התקשרתם"אמרתי
"אני התקשרתי לזאיין "אמר לואי
"אהה כן אבל זה היה באמצע הויכוח שלנו"אמר לי זאיין
"רואים…באו לפה מלא פפארצי,הם מצאו אתכם?"שאלה ניקול
"לצערנו כן.."אמרתי והשפלתי מבט
"אז מה תעשו עכשיו?"שאל לואי
"נתמודד עם הכל"אמר זאיין ונשק לי בלחי.
"טוב מה דעתכם ללכת עכשיו מפה ליפני שהפאפרצי מגיעים?"שאלתי
"רק מדברים על החמורים והינה הם"הצביע לואי ועלינו מהר לרכב שלו.
"אוף אני מתגעגע לפאי גזר של שני"התבכיין לואי
"מה דעתכם שתבואו היום אלינו ונזמין את כולם?"שאל זאיין
"אמ…למה לא?ונביא גם ללאי פאי גזר משני"אמרתי
"יייש!"לואי קפץ בזמן שהוא נוהג
"עיניים לכביש!"ציוותה עליו ניקול
"כן המפקדת!"אמר והסתכל לכביש במבט רציני כזה,אנחנו התפקענו מצחוק.
הגענו לבית מלון "בי באבי"אמרתי ונשקתי לו נשיקה קטנה וחיבקתי גם את לואי וניקול..
עליתי לחדר במלון וסיפרתי הכל לשני,היא שמלה שחזרנו אבל לא הייתה מבסוטה מהקטע עם הפאפרצי ושהיא גם לא יכולה לבוא היום לבנים כי ישלה סידורים אבל היא תכין פאי גזר ללואי.
"שני מתי את חוזרת לישראל?"שאלתי
"ביום שבת בערב,גם אמא שלך תחזור ביום שבת"אמרה
"לא אוף,מתי אני יראה אותך?"שאלתי בבאסה
"לא יודעת,אבל אני ישלח לך כרטיסים לישראל"אמרה וקפצתי עלייה בחיבוק וככה דיברנו עד
הערב הגיע…
ההמשך בפרק הבא…
תגובות (4)
תמשיכי
תמשיכי ממש יפה ןגם אני העלתי אם את רוצה
מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ממש יפה תמשיכי :)