my life isn't good without you – פרק 8

העפתי מבט על השעון המעורר. המחוג הראה שהשעה היא 7:47, ורציתי לקבור את עצמי. למה התעוררתי מוקדם כל כך?!
ניסיתי לחזור לישון, אך היה לי מובן מאליו שאני לא אצליח. בנוסף ההארי הזה היה תקוע לי בקצה המיטה ונאלצתי להתכווץ, ובגללו נתפסו לי השרירים!
כנקמה, החלטתי להשתעשע לי קצת, ולהעיר אותו בדרך לא נחמדה כ'כ.
לקחתי כוס פלסטיק ומילאתי אותה במים קרים כקרח. טיילתי בחדר המשחקים הישנים שהיה שם, ומצאתי המון ברביות, בתי בובות וערכות איפור. נבהלתי והתחלתי לצחוק לעצמי. לא הייתי מתארת לעצמי שהארי כזה.
מצאתי שם מגפון קטן, ולקחתי אותו איתי.
התקרבתי על קצות האצבעות לעבר הארי. הסרתי ממנו את השמיכה באיטיות וגיליתי שהוא המשיך לרעוד. זה היה מלחיץ.
באיטיות רבה, הצמדתי את המגפון לשיער המקורזל שלו שהיה פרוע אף יותר אחרי לילה ארוך של שינה. התקרבתי לאוזן שלו, הדלקתי את המגפון…
"בוקר טובבב" צרחתי והרגשתי שכל הבית רטט. הוא קפץ ממקומו והתחיל לצרוח מפחד. שפכתי עליו את המים הקרים והוא התחיל לקפץ.
"לא! אל תאכלו אותי אני לא טעים! בבקשה לאא" הוא צרח עדיין חצי ישן, ואני התפקעתי מצחוק.
לאחר מכן הוא גילה את המתיחה שלי, ורדף אחרי.
"שרלוט את אכזרית!" הוא צרח וצחקתי. היה לי קצת דז'ה וו מאתמול בלילה, רק שהפעם אני זאת שהרגשתי גאה.
בסופו של דבר הוא תפס אותי, בכל זאת הוא מהיר ממני. הוא סחב אותי לקומה העליונה בצורה די מצחיקה, הרגליים שלי היו מכוונות כלפי מעלה וראשי כלפי מטה.
"את יודעת, את יותר שמנה ממה שחשבתי." הוא גיחך וסטרתי לו עם כף הרגל שלי.
"אווצ', רק צחקתי!" הוא צעק והכרחתי אותו לבקש סליחה. הוא התנצל, בסוף. אחרי המון סטירות לפנים.
הוא הניח אותי בעדינות על המיטה בחדר שלי. הייתי בטוחה שהוא יפיל אותי, או ירביץ לי, אבל כנראה שלא. התרוממתי במופתעות.
"למה אתה לא אוכל אותי, או שורף אותי עם מחליק, או כל דבר?" שאלתי אבל הוא לא ענה.
"אמ. הכל בסדר?" התקרבתי ונגעתי בכתף שלו, אבל אז הוא הסתובב עם מסכה מלחיצה על הפנים. צרחתי וקפצתי מבהלה.
"את מצחיקה כשאת מפוחדת" הוא צחק ושילבתי ידיים בעצבנות. "נו לא נכון, אתה יותר מצחיק" אמרתי.
"לא את."
"לא אתה"
"לא את." הוא אמר וידעתי שזה לא הולך להיגמר.
"אני שונאת אותך." אמרתי כדי לסיים את השרשרת האינסופית הזו. ראיתי שהוא נבהל קצת מהצירוף מילים האלה. לא חשבתי שהוא יקח את זה ברצינות. "מאהבה, כן?" הוספתי כדי לא לגרום לו לבכות שם. שכחתי שהוא משחק בבובות.
"זה בסדר, אתה יכול לספר לי, באמת הארי.. אני לא אצחק. אין לי שום בעיה נגד גייז." אמרתי והסתכלתי עליו במבט רציני. הייתי בטוחה שהוא גיי.
"התחרפנת לגמרי? אני לא גיי." הוא התעצבן והפנה אלי את הגב.
"הא באמת? אז איך אתה מסביר את הבובות וכל הצעצועים הורודים והחמודים האלה בחדר משחקים שלך?!" צחקתי והעיניים שלו נפערו.
"היי, זה לא שלי!" הוא צעק. "זה הצעצועים הישנים של אחותי!" הוסיף, ואז אני נבהלתי.
"יש לך אחות?" שאלתי.
"כן, ג'מה. אחותי הגדולה. היא לומדת באוניברסיטה עכשיו, אז…- " הוא אמר, ואז הכל הובהר לי.
"את האמת, זה קצת חבל. לא הייתי מתנגדת לידיד.. שמתחבר לצד הנשי שלו, בואו נומר כך." צחקתי והוא אפילו לא חייך. זה היה נראה שהוא אפילו נעלב קצת, אבל לא לקחתי את זה קשה. ככה זה בנים.
–
הארי נאלץ ללכת לחזרה עם הלהקה ההיא שלו, אז אני החלטתי ללכת לטייל בעיר. אומנם לא הכרתי את המקום, אבל הסתדרתי. היו שם המון חנויות, ובתי קפה שהזכירו לי את בית הקפה של מארג'. נזכרתי בה, והתאכזבתי מעט. מצד אחד, איך היא יכלה לשקר לי? היא מעולם לא שיקרה לי, בטח שלא לגבי המשפחה שלי. אבל מצד שני, די נחמד כאן. אפילו שקשה לי להודות בזה.
לאחר חצי שעה וויתרתי. מעולם לא הייתי טיפוס של 'שופינג'. חזרתי לבית של הארי, שמשום מה אני עדיין לא מסוגלת לקרוא לזה 'הבית שלי'. אני גרה פה בסך הכל יומיים.
אף אחד לא היה בבית. התחלתי לדאוג קצת לאבא שלא חזר מאתמול, אבל ניסיתי שלא לחשוב על זה.
התגנבתי לחדר של הארי, הייתי משועממת ביותר. החדר שלו היה מסודר כמו מוזיאון. הכל נמצא במקום בצורה מרתקת.
לפתע מצאתי דף נייר שהיה מונח על השולחן שלו. הצצתי לשם, והכתב שלו היה יפה וברור. דומה מאוד לאישיות שלו.
התחלתי לקרוא, הרי מה כבר יקרה? זה בטח שיר שהוא והלהקה שלהם כתבו.
"למען האמת, כן נעלבתי.
ולא, לא בגלל שהיא חשבה שאני גיי
בגלל עצם העובדה שהיא לא רואה אותי יותר מידיד, וזה מה שאני.
איך אפשר להסתדר?
ולמה הכל מסובך כל כך?
ואיך היא הופיעה משום מקום, למה דווקא אליי?
אלפי שאלות שבאות מכל כיוון…"
ושם הוא הפסיק. זה נראה שהוא לא סיים את סיפור החיים הקצרצרשלו.
הופתעתי לגלות שיש לו עוד ידידה. כנראה שגם היא חשבה שהוא גיי, כמה אירוני. מסתבר שהמון אנשים נוטים לחשוב כך.
צחקקתי, ויצאתי מהחדר. כנראה שהייתי תמימה מדי כשחשבתי שהמכתב הזה מדובר על 'ידידה אחרת שלו'.