עולם של קסמים פרק 1

הכל התחיל בפיצוץ.

עמדתי בחורבות מעלות האבק של בית הספר שלי, משתעלת ונחנקת מתשישות. מכוסה בשכבה עבה של לכלוך ופסולת. היה שקט לגמרי, אפילו לא ציוצי ציפורים. לפתע נבהלתי- אולי הרגתי את כולם? לא יכולתי להאמין. אבל לא יכולתי להאמין גם שעשיתי את הנזק הזה. לפתע שמעתי קול חנוק וקפצתי, בדממה הזאת כל קול נשמע כמו רעם ביום שמש. ואז התחילו גם הסירנות, אמבולנסים התקרבו, ואפילו ממקומי יכולתי להבדיל בין כל אחד מהאמבולנסים- היתה לי שמיעה של עטלף. עוד אחד מהכשרונות המפחידים שלי. האדם שנקבר לידי פלט עוד קול חנוק, מעין צעקת הצילו. קפאתי לרגע, הוא נשמע כאילו כוחותיו אוזלים במהירות. התחלתי לחפור במהירות בין הלבנים, להזיז קרשים ולהעיף אבק. מצאתי אותו מהר, הוא לא נקבר עמוק באדמה, רק נתקע בין לבנים שלכדו את ידו. שנינו השתעלנו מהאבק "תודה" פלט בקול חנוק. הוא הרים את מבטו אלי. מבעד ללכלוך ולאבק ראיתי פנים מוכרות עד מאוד, ולא לטובה. ענבר, מהכיתה. הוא זיהה אותי ביתר קלות, פני לא היו מלוכלכים כל כך, וקפא. "תמר" אמר, מנסה להחזיר קצת מכבודו. הוא חשב לרגע ופניו התקדרו, "את פוצצת הרגע את כל בית ספר"