אהבה כמו באגדות
כשהייתי קטנה הייתי בטוחה שהאהבה היא כמו באגדות. הסוף תמיד טוב, תמיד שמח, וגם אם במקרה אפול לתרדמה של 100 שנה , איזה נסיך יבוא וינשק אותי ואני אתעורר.
במציאות זה לא ככה. האהבה נותנת לי אגרוף ישר לפנים, ואיכשהוא זה חודר עמוק יותר מסתם לשבור את האף.
ומשהו מציק לי, משהו שניסיתי להדחיק במשך שלושה שבועות ולא יוצא, אז אני אומרת לעצמי " תירגעי וזה פשוט ילך " וככה אני ממשיכה לחיות.
עכשיו יותר מתמיד אני בטוחה שאהבה זה הדבר הכי קשה שאני אתמודד איתו בחיים, אולי בגלל שאני גם נקשרת לאנשים יותר מדי מהר, או אולי כי אני מצפה ליותר מדי וישר מתאכזבת.
אני לא אומרת שאני רוצה לחיות כאילו אני באגדות, אבל הייתי רוצה שהמצב יהיה קצת יותר טוב משהוא עכשיו.
תגובות (3)
אני יודעת שזה לא ממש קשור אבל התמונה שלך זה הקיר בנמל יפו!!!!!!!
נכון???
חחחחחחחח כןןן , זה היה אדיר אז הייתי חייבת :)
יש לי את התמונה הזאת בטלפון צילמתי את זה ביום כיף