למה זה דווקא הוא? – פרק 1

"יסמין,קומי!" צעקה עליי אמא.
"טוב רק רגע.." השבתי.
"לא רגע מיד!, גב' יסמין, השעה היא שבע וחצי ועדיין לא קמת מהמיטה!"
"בסדר.." מילמלתי וקמתי.
רצתי לארון, לבשתי שורט בצבע שחור וחולצה בצבע ירוק זוהר וטסתי לחדר האמבטיה.
ציחצחתי שיניים והבטתי במראה.
סידרתי את השיער ורצתי במהירות לסלון. שם חיכתה לי אחותי הגדולה קורל. היא לבשה שורט אדום וגופיה לבנה אשר מודפס עליה ציור של לב.
חיכינו לאחינו הקטן והמפונק יותם. יותם הוא ילד קטן וחמוד שכולם מתאהבים בו במבט ראשון. כולם מתחנפים אליו. ות'אמת, גם אני מתה עליו…
יצאנו החוצה ואבא חיכה לנו במכונית .
אבא הוריד ראשון את יותם.
במהלך כל הנסיעה אבא דיבר בפלאפון עם אימי בכעס. לא ממש הקשבתי כי הייתי עסוקה במחשבות על גיא. החבר שלי.
אני חברה של גיא כבר שנה וחצי ועכשיו אני בת 15 כמעט. אבא הוריד אותי בבצפר ונסע.
גיא חיכה לי בכניסה. נתנתי לו חיבוק והמשכנו ללכת לכיוון הכיתה. כשנכנסנו כולם תקעו מבטים בגיא, לא הבנתי למה, אבל לא הגבתי או היתייחסתי.
עכשיו כבר 8:30 והתחיל השיעור.
בהפסקה חברתי הטובה, ליטל ביקשה לדבר איתי.
שתיינו הלכנו לשבת בספסלים שבחצר והיא התחילה את השיחה ואמרה:
" יסמין, תקשיבי אין לי מושג איך להגיד לך את זה אבל…"
"אבל מה..?"
"תדעי שאני תמיד לצידך.."
"אני יודעת, את מוכנה לספר לי מה קרה?!"
!המשך יבווא~!