ואלה …. אלה החיים שלי – הפנימייה פרק 4

יובל המדריכה הגיעה עם קלסר ורוד שמצויר תווי נגינה עליו בצבע לבן צרור מפתחות שיש עליו את האות s בגדול מאותר באבנים כסופות ואותו דבר עוד אחד רק עם המספר314 בגדול
וכרטיס לבן ורוד שרשום עליו את השם שלי באנגלית בכתב מחובר יפה כזה ו13 מספרים מתחתיו
יובל:״ אוקיי שיר זה הקלסר שעות שלך של כל סדר היום שלך מערכת שעות טבלת זמנים של השעות של הארוחות ואת רשימת הספרים שתצטרכי לעבור מחר דרך הספרייה הם כבר יתנו לך הכל את יכולה לבוא איך שבא לך לבצפר עם עקבים כמו שאני רואה שאת אוהבת ;)
אלה המפתחות לביקתה שלך זה מספר הביקתה שלך 314 .
וזה הדבר הכי חשוב! זה הכרטיס האשראי שלך יש פה חניות שתוכלי להשתמש בו פה יש בו גם מקדמה של 2,000 שקל מתנה מאיתנו ועם את רוצה תבקשי מההורים למלאות אותו כל חודש הוא מתמלא מחדש ב500 ש״ח את יכולה להשתמש בו גם בחוץ זה כסף לכל דבר אוקיי ?!
עכשיו סיימתי לחפור לך רק תזכרי להיות בשעה עשר ורבע באולם שזה הבניין של הקומה אחת הענק שמה יש טקס חניכה בשביל החדשים עכשיו בהצלחה ושנה טובה חמודה :)״
היא חייכה והגישה לי את הקלסר המפתחות והכרטיס
ואז איזה בחור בערך בן עשרים וחמש גם , הגיע מאחוריה עם עגלת מזוודות ושאל
״ יובלי איפה הילדה עם המזוודות לחדר 314 ?״
יובל:״ הנה זו שיר אטיאס היא תלמידה חדשה תיקח את המזוודות שלה לשמה עכשיו טוב אודי ?״ היא אמרה לו בחיוך והוא חייך אליה והיא הלכה הוא חייך אליי ואמר
״ שיר אטיאס נכון ? אני אודי נעים מאוד להכיר אותך סוף סוף :)״ הוא לחץ את ידי וחייך
״ תודה נעים להכיר גם אותך :)״ חייכתי חזרה
ועומר ומאור התחילו להשתעל בכאילו מאחורי
״ חחחח סתומים אודי אלה אחים שלי זה עומר וזה מאור ״ הם לחצו את ידו ואז חייכו אליי
מאור:״ טוב חיים שלי את מסתדרת ?״
אני:״ כן :)״
עומר:״ אז אנחנו נלך למה אמא לא נתנה לי יום חופש מהלימודים ולא בא לי לאחר כי אמא אחר כך תקרע אותי אז הינה המפתחות של הפרארי שלך ואני יתגעגע אלייך יפה שלי חצי שנה ואני בא ״
הוא חיבק אותי חזק עד שלא יכולתי לנשום
אני:״ עומר ….אתה …חונק אותי ..״ אמרתי בקול חנוק אז הוא שחרר אותי וצחק
ואז מאור חיבק אותי גם חזקו והרים אותי
״ אחותי אני יתגעגע אלייך תבואי לבקר כן ? חסר שלא!״
אני:״ ברור שאני יבוא לבקר ! אני מתה עליכם ! קופים שלי ולא לעשות שטיות שאני לא בבית מובן!? ״
הם צחקו התחבקנו עוד קצת
אני:״ טוב אני יתחיל לבכות אז ביי חתיכים תתקשרו אליי מחר טוב?״
עומר:״ טוב יפה שלי בהצלחה שנה טובה תראי להם מזה אה ?״
הוא אמר ואז נישק אותי בלחי וחיבוק אחרון
מאור:״ חיים שלי אני יראה אותך בסופי שבוע אני אוהב אותך תשמרי על עצמך!״ הוא נתן לי חיבוק אחרון ונישקה על להחי והם נכנסו לאוטו ונפנפו לי לשלום אז הסתובבתי לאודי המדריך שכבר הצליח לעלות את כל המזוודות על העגלה
אודי:״ איזה אהבה יש לכם במשפחה !״
אני:״ חחחח אתה לא מבין כמה !״ אמרתי ואז צחקנו והתחלנו ללכת לכיוון הביקתות
אני:״ אז… איך זה שכל המדריכים מכירים אותי כבר ?״
אודי:״ כי שראינו את האודישן שלך מנהלת לא הפסיקה לדבר עליך ועל איך שאת מנגנת ושרה ומדהים אז היא הייתה חייבת להראות את הסרטון שלך לכל המדריכים וכולם התלהבו ממך יש לך כבר שם טוב בין המורים והמדריכים :)״ הוא אמר לי ואז חייך
אני:״ תודה XD " החזרתי חיוך טיפה מבוייש והסוף סוף הגענו לביקתה
אני:״ ואוו״ אמרתי בהתפאלות מגודל הביקתה
שתי קומות הקירות החיצוניים בצבע קרם אפור חום כזה ,
מלאה חלונות זוכוכית גדולים בית ממש מודרני וחדש יש גם איזה ארבע מרפסות וגינה פרטית קטנה
אודי:״ נו למה את מחכה תפתחי את הדלת״ הוא אמר לי מתרגש
הוצאתי את המפתחות סובבתי את המפתח ו……