Now or never-פרק עשרים ושש

*מנקודת מבטו של הארי*
"לא נכון" אמר נייל.
"למה תמיד היא נדחפת" שאל זאין.
"כן הארי היית חייב לצאת איתה?" שאל לואי.
"אני, מה עשיתי?" שאלתי.
"מה עשית אתה שואל הרבה מאוד עכשיו תסתכל מה היא כתבה עלינו" אמר ליאם.
אז בקיצור אם אתם לא מבינים טיילור סיפרה ששלחנו להם מכתבים ושסחטנו את המשפחה שלה.
"אבל לא עשינו כלום" אמר נייל לכתבים.
"הארי הוא צודק הוא צודק" שאלו הכתבים. לא שמעתי אותם והייתי עייף.
"הארי הארי" שמעתי את שירז קוראת לי.
"שירז" אמרתי לא יכולתי לראות אותה לא היה לי כוח.
"הוא קם הוא קם" צעקה.
"טיילור כתבים " אמרתי.
"הארי אתה בסדר אתה חלמת הכל" אמרה מלטפת אותי.
"מה אין פיצה" שאל הארי.
"פיצה יש ואתה אכלת פשוט אותו לילה הלכת לישון ועלה לך החום" אמרה.
"אבל גמה החתונה של גמה" אמרתי מנסה לקום.
"אל תדאג אתה תבוא" אמרה.
"אני אוהב אותך" לחשתי.
"אני יותר" אמרה ונישקה אותי.
"אבל אני חולה " אמרתי לה.
"אז מה גם אני חולה " אמרה.
"יואו באמת איך את" שאלתי.
"חולה עליך" אמרה ונישקה אותי שוב.
"הארי" צעק זאין.
"היי" עניתי.
"איך אתה ברו" שאל לואי.
"טוב" אמרתי.
"אני מקווה שאתה יכול לשיר כי היום אנחנו מופיעים אצל גמה" אמר נייל.
"היי ליאם תן לי לדבר עם גמה" אמרתי לליאם.
"בבקשה ברו" אמר ליאם והושיט לי את הטלפון.
"גמה?" שאלתי.
"הארי מה שלומך?" שאלה.
"בסדר" אמרתי.
"אתה יכול לבוא היום?" שאלה.
"כן נראה לי ירד לי קצת החום" אמרתי.
"אה אוקיי רק תודיע לי קודם" אמרה.
"טוב ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה.
"נו הארי איך אתה מרגיש" שאלה אותי שירז.
"בסדר אבל כולם יכולים לצאת אני רוצה להישאר לבד" אמרתי.
"טוב ברו" אמר זאין.
"הארי אני אלך?" שאלה שירז.
"לא תישארי" אמרתי.
"טוב" אמרה והתיישבה לידי.