אהבה בילתי אפשרית פרק 163> -עם וואן דירקשן

~נקודת מבט קורל~
הבנים המוזרים התקרבו אילינו…
"מי הם,אתן במקרה מכירות אותן?"שאלה שני
"אממ..כניראה"אמרתי
הם התקרבו עוד ועוד עד שהם היו מולנו הם היו לי מוכרים..
'זה זאין?לא בחיים הוא לט יתלבש כך…אבל הוא דומה לו,והתסרוקת הזאת הוא בחיים לא היה עושה אותה!'חשבתי לעצמי..
לפתע האמצעי הרים את המשקפיים וראיתי את העיניים היפות והחומות שלו..
"זאיין"מלמלתי..
"באבית"צעק ונישק אותי וגם ניקול נישקה את לואי שאפילו שם שפם…התלבושות הרגו אותי!#@
כשהתנתקנו התפוצצתי מצחוק.."אבל מה עשיתם לעצמכם?"אמרתי תוך כדי..
"אמ..לא רצינו שיגלו אותנו והתלבושות היו רעיון של לואי…"אמר הארי מפודח.
"אה חחח"שני אמרה וגיחחה.
"טוב אתם באים לקנות שמלה לחתונה?"שאלה שני
"איזה חתונה?"שאל זאיין
"של אמא שלי…אני יספר לך אחרכך"אמרתי והסתכלתי על לואי…
"אה אוקי"אמר וחייך והלכנו יד ביד אחרכך נוי באה…
"היי נוי"אמרתי וחיבקתי אותה
ואחרכך היא והארי התנשקו ולא הפסיקו …
"נאחממ אחממ..אוקי יש לנו שמלה לחפש אנחנו נשאיר אותכם לבד קצת"אמרתי ונופפנו להם
"מה דעתך על זאת?"אמר זאיין..
לזאיין יש טעם טוב בבגדים,זאת הייתה שמלה סטרפלס צמודה ומהמותניים היא הפכה להיות רחבה..על החלק העליון שלה היו פייטים והיא הייתה שחורה עם חגורה שחורה ופרח…
"ווואי איזה שמלה"אמרה ניקול והנהנתי
"כן קחי אותה"שני אמרה
"חחח זאיין אין עליך"אמרתי לו וחיבקתי אותו…
"כןכן אני יודע"אמר בצחוק
"טוב תיקנו כבר קבענו שנילך לאכול לאא?"התבכיין נייל
"שתוקק ידאב,טוב אני הולך לרום עכשיו,נדבר"אמר והלך
"פחות אחד יותר נחמד"אמר נייל והוציא לשון.
קנינו את השימלה ונעלי עקב שחורות והלכנו לננדוס.
אכלנו ונייל שילם הכל,כי תכלס הוא גנב לכולם את האוכל,אני הספקתי לאכול רק ביס.
~נקודת מבט זאיין~
אכלנו בננדוס ונייל גמר לנו את כל האוכל…
"אני חוטף לך אותה לשנייה"אמרתי לניקול ומשכתי את קורל..
"מה לאן?"שאלה קורל
"די להיות חסרת סבלונות"אמרתי לקורל כשאנחנו יוצאים למיחוץ הקניון…
"טוב טוב.."אמרה
"שבי.."אמרתי לה והיא ישבה על ספסל באמצע הרחוב.
"את חייבת לי הסבר…של מי החתונה?"שאלתי
"של אמא שלי..עוד שלוש ימים היא מתחתנת"אמרה
"והבנאדם הזה יותר קשה מאמא שלי"אמרה והשפילה מבט
"אל תידאגי הכל היה בסדר"אמרתי וחיבקתי אותה והנחתי את ראשה על החזה שלי…
"תודה..אני מצטערת שלא סיפרתי לך מקודם,פשוט זה היה טרי ולא ידעתי איך לאכול את זה"אמרה וירדה לה דמעה
"אל תבכי,בבקשה,אין לך על מה להצטער"אמרתי וחיזקתי את החיבוק
"תודה"אמרה וניגבה את הדמעה והתקרבנו עד שהתנשקנו…
הנשיקה הייתה מדהימה!
"אוקי אנחנו צריכות כבר לחזור..נילך לקרוא להם?"שאלה
"אוקי באבית"אמרתי והרמתי אותה על הגב עד לכניסה לננדוס.
"חחח,אתם חמודים"אמר לואי והסמקתי
"תודה"אמרה קורל וחייכה וירדה מימני ושילבה ידה בידי.
"טוב הולכים?"שאלה שני
"כן..אה ולא נוכל להתראות עד יום רביעי בגלל החתונה וההכנות"אמרה קורל
"אהה טוב באבית"אמרתי והתבאסתי
"אל תהיה מבואס הם לא היו בבית מיום שלישי אחרי החתונה עד שישי בערב"אמרה לי שני
"אה..אולי תבואו אלינו וניראה סרט"שאל לואי כשהוא מחבק את ניקול,הם זוג ממש יפה.
"כןן"אמרה קורל וחייכה
"טוב ביי באבי"אמרה לי קורל
"כך ניפרדים?"שאלתי ועשיתי פאפי פייס
"חחח"צחקה קורל ונישקה אותי..והלכה,אנחנו חזרנו הביתה והורדנו את הבגדים המכוערים שלבשנו…
~נקודת מבט קורל~
הגענו הבייתה,ניקול הלכה לבית שלה,אני ושני הגענו לבית.
שני הלכה כבר לבית מלון אבל היא תחזור לשלוש ימים שאמא לא תהיה בבית,איזזה כיף…
והלכתי לישון,נימנעתי כמה שיותר להיות בקרבתם של אמא ושמואל.
-כעבור שלוש ימים-
הימיים עברו לעט,
בכלל לא חיכיתי לחתונה,זה ניראה ששמואל הזה מנצל את את אמא שלי ומתחתן איתה רק בגלל הכסף,מה אני כבר יעשה…היא לא מקשיבה!!
שמואל כבר הספיק לאיים עלי,שאם אני ינסה לשבש משהוא הוא יהרוג אותי במכות.
הלוואי שהייתי יכולה לעזוב את הבית אבל אני לא יכולה כי אני קטינה,בדרך כלל ילדים שעוזבים טת הבית עוברים לפנימייב אבל לא,אמא אמרה שאם אני רק ינסה היא תשלח אותי למנזר או שמו כזה…והיא מסוגלת לעשות זאת!
התלבשתי לחתונה והשימלה הייתה ממש יפה,התאפרתי באיליינר דק ושמתי אודם אדום,לקח לשני שעה לשכנע אותי לעשות מחליק,ובסוף הסכמתי…
החתונה התחילה,ואז ראיתי את זאיין בכניבה לחתונה הוא סימן לי לבוא…מה הוא עושה פה??

-סוף פרק-
ההמשך הפרק הבא…