אהבה שכזאת (בלדה)
קורא העורב מן שמי העלטה,
אפו מריח אבק השריפה.
רוח צוננת נושבת על האביר המדוקר.
קורא העורב משמיים קודרים,
לוחשים ורוחשים בביצה הנחשים,
רוח צוננת נושבת על ארון העופרת, וקר.
מה יסכימו עימי כי לילות אפלים,
עתידים הם לבוא כשדים איומים.
ורק אלמנה אחרונה בודדה,
תאסוף אהובה מדמים.
קורא העורב מעין הסופה,
מיער עבות יוצא קול אנחה,
רוח צוננת חותכת את אהובת השנים.
קורא העורב מן רקיע כולו שחור,
ינוע קדימה, יסוב לאחור,
ולפתע גם היא עצמה נמצאת בין המתים.
מה יסכימו עימי כי לילות שחור משחור,
כשהרוח נושבת ונושכת מקור.
מה אאחל לאביר שנפל שבע קרבות,
אם לא בדיוק אהבה שכזאת?
תגובות (5)
אני מתה על בלדות חחחחח
וזאת ממש טובה
תודה.
אוי בלדות… אצלנו תמיד בכיתה, בבלדות שאנחנו קוראים, מופיעה הרבה המילה ״הה״.
למשל: ״מה זה בפיך, בני שלי, הה?״
אבל זו.. בלי ״הה״. וזה מוצא חן בעיניי!
זה מקסים :)
תודה! וכן, גם לי נמאס מה – הה, אז העפתי את זה! מוחעחעחעחעחע!