כשהמיטות ריקות

כשהמיטות ריקות, כשהמיטות בלי מצעים,
אתה חושב, מה יהיה, בימים הבאים.
כשהחדר ריק אתה בוכה לפעמים
וחושב לֶמה, כול החברים מצפים.
כי אתה יודע לך יש רק רצון אחד,
אתה רוצה רק לחיות ביום למחרת.

ואז ביום שלמחרת אתה ניזכר באותה אחת,
אותה אחת שאמרה: "אתה תחזור אתה
תחזור בחזרה וכשתחזור אתה תראה
כמה שאני אוהבת רק אותך" ואז אתה, אתה פתאום,
אתה פתאום חושב אולי הפעם תחזור בשלום
כי אחרי הכול, אתה הגעתה, אתה הגעתה עד הלום.

ואז כשהתעוררת אתה פתאום הבנתה! שכול זה היה
בעצם רק חלום ואתה לא זזת לשום מקום.
ואז כשתהייתה למה אתה לא זזתה?!
זה היה בעצם כי אתה "נח על משכבך בשלום".