התחלה חדשה – פרק עשרים וארבע

יצאתי מהספריה כועסת.אני לא רוצה לראות אותו בחיים,פשוט לא רוצה.
לפתע ידו תפסה אותי בחזקה ומשכה אותי אליו.הסתכלתי אל עיניו החומות והוא אל עיניי הירוקות.החזרתי את ידי אל חיקי וסיננתי דרך שיני:"עזוב אותי."
"לא יכול."אמר בפנים חתומות.
"חבל,כי אני יכולה."
"תני לי להסביר."
"לא.רוצה."הבהרתי לו והסתובבתי כששערי החום סותר בפניו.הוא שוב תפס את ידי והפעם יותר חזק.
"תגיד,אתה לא מבין מה אני אומרת?"
"מבין,אבל לא יכול לקיים."
"לא אכפת לי!פשוט תעזוב אותי!"
"את לא יכולה ככה ללכת."
"באמת??רוצה לראות."חייכתי אליו בכעס והסתובבתי משם.הוא רדף אחרי כמו כלבלב מסכן ועמד בדרכי.
"סם,זוז."
"לא יכול."
"די כבר."הייתי עייפה ממנו.פשוט עייפה.
"רק תני לי להסביר!"ביקש ופרש את ידיו.
"נו?אין לי הרבה זמן."אמרתי וגלגלתי את עיני.
"אוקיי….אז,אממ…..חכי."אמר וגירד את צדודית ראשו כאילו ימצא שם את ההסבר הנכסף.
"נו?דבר!"אמרתי מרוגזת.ממש לא היה לי את הסבלנות אליו.
"טוב,אז ככה:איליין באה אלי ואמרה שהיא בת דודה שלך ושנעבוד עלייך,נגיד שאת אמרת לה שאת רוצה לעבוד עלי.הייתי במצב רוח שטותי ו…זהו."
"סיימת?יופי."עקפתי אותו והמשכתי ללכת,מתעלמת ממנו לגמרי.
"עכשיו את אמורה לסלוח לי!"זעק אל שערי המתנופף.דבריו עצרו אותי וגרמו לי להסתובב אליו זועמת יותר מתמיד.
"לסלוח לך??היית מת!אתה לא מבין שמה שעשית זה לא נסלח?!ובכלל,למה אתה עושה מזה עניין?!אנחנו בקושי יום וחצי ביחד!!"את דברי ליוו ידיי המתנופפות בכעס לשם המחשה למרות שאחת מהן פשוט מתה להעיף לסם כאפה.
"אבל אני אוהב אותך."השתמש בנשק האחרון שלו.
"כן…בקשר לזה….אתה יודע שאי אפשר להתאהב בשבוע,נכון?"שאלתי בהגיון כשידיי על מותני,שולטת ביד רמה על הריב.
"אבל..זה מה שקרה לי."משך את כתפיו.
"לא,זה לא מה שקרה.מה שקרה זה….אתה ראית אותי,חשבת שאני נחמדה ופוף!הנה,אתה מאוהב בי.בולשיט,סם.זה חתיכת בולשיט גדול.תחסוך ממני וממך את הדיבורים כי שנינו יודעים שמה שיש פה זה לא אהבה וגם לא חיבה הדדית אלא רק שני אנשים שבמקרה מצאו חן אחד בעיני השני אך הרסו את זה.לא נורא,יש עוד אנשים שמוצאים חן בעיני ואני בטוחה שגם בעיניך."אמרתי בעוקצנות.
"זה לא נכון ואת יודעת שזה לא נכון."
"או,באמת??אם זה לא נכון אז איך זה שאתה עדיין עם סטייסי?שאתה לא יודע עלי פשוט שמץ של מושג??תסביר לי את זה."
"אני..אני לא יודע."
"אני יודעת.זו לא אהבה.זה רצון לאהבה.דבר שלשנינו יש."
"די!אני אוהב אותך ואף אחד לא יכול לומר לי שאני לא!אני יודע מה אני מרגיש!"
"אז תרגיש כמה שבא לך.בשבילי זה היה רק הרצון לאהבה ובחור נחמד שראיתי.זה הכל.תהנה עם האהבה שלך.לא להרבה יש אותה."אמרתי בעייפות והלכתי משם אל הכיתה,מותירה את סם שבור הלב.ואני?אני הרווחתי עוד מגן ללב היקר שלי.