ישר ולעניין
פה אף אחד לא מכיר אותי. פה אני יכולה לפתוח משהו שאני מפחדת לפתוח בפני חברים קרובים. אולי כי אני חושבת שהחברים יגידו " זה פשוט יעבור " , ואולי בגלל שאם אני אגיד לאמא אני ישר אבכה.
אני בת 16 ואני יודעת לאן אני רוצה לקחת את החיים שלי. אני בנאדם ישיר, אני אומרת אמת בפנים, אני מנסה כמה שיותר לרצות את עצמי וללכת בעקבות מה שאני מרגישה לנכון.
אבל מה עושים אם פתאום אתה לא יודע מה לעשות?
הדבר שאני חושבת עליו הוא הכי עמוק שיש, הוא דבר כזה ש… איך אפשר להגדיר.. תופס אותך ולא משחרר. מחשבה מציקה ונוראית.
כבר למדתי איך לנווט את המחשבות שלי לאלה שאני רוצה לזרוק ולאלה שאני רוצה לשמור. זו לא קשורה לאף אחת מהן.
זה כאילו מין מחשבה של תחושה, משהו שאתה בטוח כמעט ב-100 אחוז שהולך לקרות ואתה מפחד מזה פחד מוות.
אני כאילו יודעת איך אני הוכלת למות.
תגובות (0)