שלושה חודשים בניו יורק- פרק 37- 1D

"הארי" מלמלתי כשהרגשתי שהוא עליי. "להפסיק?" הוא שאל. "אני לא מרגישה כל כך טוב עכשיו.." לחשתי לו. הוא פתח עיניים ונשכב לידי. "את חמה, את רוצה שאני אקנה לך תרופה או משהו?" הוא שאל אותי. "אתה יכול?" שאלתי אותו. "ברור" הוא אמר בחצי חיוך ונישק אותי בלחי. "אני עוד שנייה חוזר" הוא אמר ויצא מהחדר. לא הצלחתי להשאיר את העיניים שלי פקוחות ליותר מדי זמן, ואחרי חמש דקות נרדמתי.
"היי" הארי אמר לי בחיוך כשפתחתי עיניים. "הבאתי לך תרופות" הוא אמר והוציא מהשקית שלידו כדורים. "תודה" אמרתי לו וניסיתי לחייך. כאב לי יותר ממקודם. "היום יש לי הופעה בערב" הוא אמר לי אחרי שבלעתי את הכדור. "אם אני אגיד שאני לא מרגיש טוב, אני אוכל להישאר איתך עוד כמה שעות בזמן שהחברות שלך יהיו בהופעה" הוא אמר בחצי חיוך. "הארי, תלך להופעה, אני אהיה בסדר" אמרתי לו, הסמקתי ברמות, אבל כנראה הוא לא שם לב כי הייתי אדומה גם ככה. "אבל אני לא רוצה ללכת" הוא אמר. "אבל אתה חייב ללכת" אמרתי לו. "אממ.." הוא מלמל והתקרב אליי, ונישק אותי. "אני לא יכול להיות כל כך רחוק מהשפתיים האלה" הוא לחש לי. הסמקתי, עכשיו ברור שהוא ראה. "אתה גורם לי להסמיק, די" אמרתי לו בחצי חיוך. "מה רע בזה, זה חמוד" הוא אמר לי בחצי חיוך. "טוב, הארי, לך להופעה" אמרתי לו. "זה לא עכשיו, יש לי זמן" הוא אמר בחיוך. "לא אמרת שליאם שלח אותך לראות מה איתי?" שאלתי אותו. "שיט, שכחתי מזה לגמרי" הוא אמר וקם. "אני חייב לזוז" הוא אמר. "ביי" אמרתי לו. הוא הלך לכיוון הדלת ונעצר, חזר למיטה שלי ונישק אותי. "עכשיו ביי" הוא אמר בחיוך ויצא החוצה.
"ליהוש, איך את מרגישה?" רון התקשרה אליי חצי שעה בערך אחרי שהארי הלך. "חרא, אבל גם אחלה" אמרתי לה. "הארי הגיע לפה מחויך, זה בטוח" רון אמרה. "ובאיזה תירוץ הוא השתמש לזה שהוא נשאר אצלי המון זמן?" שאלתי אותה. "הוא לא שם לב לשעה" היא אמרה. "מה קרה שסלחת לו ככה?" היא שאלה אותי. "אוי שכחתי להגיד לך" נזכרתי שלא דיברתי איתה עוד על מאור. "מה?" היא שאלה. "נחשי מי הגיע למלון" אמרתי לה. "ביג טיים ראש, אני יודעת" היא אמרה. "לא רק" אמרתי. "מי עוד?" היא שאלה. "מאור" אמרתי לה. היא שתקה. "הוא במלון?" היא אמרה בשוק. "לא רק זה, הוא היה אצלי בחדר יחד עם הארי" אמרתי לה. "את מטורפת, אם הוא יספר לעולם שאת נפגשת עם הארי? הארי קינא?" היא שאלה. "אני לא יודעת, ישנתי" אמרתי לה. "ישנת כששני בחורים כאלה נמצאים לידך? מטורפת" היא מלמלה. צחקתי. "אני לא מאמינה שאת לא פה עכשיו, רוצה שאני אבוא להעביר לך את הזמן כשאת חולה?" היא שאלה אותי. "תצפי בזאין ותשלחי לו נשיקות, לי אם תשלחי נשיקות את תהיי חולה מהר מאוד" אמרתי לה. "אני אדבר איתך אחר כך, הם עולים להופיע" היא אמרה לי. "אוקיי, ביי" אמרתי לה וניתקתי את השיחה. כולם נהנים ואני חולה במיטה. החלטתי שזה לא טוב שאני לא מפעילה את הגוף שלי, והחלטתי לרדת למטה.
"היי" לוגן קרא לי. ראיתי אותו יושב עם החברים שלו ועוד כמה בחורות. נופפתי לו לשלום והלכתי לשתות שוקו חם בבר. "מה קורה?" הוא התיישב לידי. "אל תתקרב, אני חולה" אמרתי לו. "זה לא אומר שאת לא יכולה לשבת איתנו" הוא אמר וקם. "את באה?" הוא שאל. "אם אתם תחלו בשפעת חמורה מאוד, זאת אשמתכם כן?" אמרתי לו. "אני אתגבר" הוא אמר בחצי חיוך. הלכתי אחריו. "חברים, תכירו, ליהי" הוא אמר בחיוך לכולם. "את מוכרת לי מאיפשהו" אחת הבחורות אמרה. "את חברה של ליאם" היא אמרה בחיוך. "כן" אמרתי בלי חיוך, כמה זמן אפשר לדבר על זה. "יש לו טעם טוב לבחור" היא אמרה ללוגן. "אין איזה הופעה לחבר שלך היום?" אחת הבנות שאלה אותי, היא נראתה שיכורה לגמרי. "אני לא מרגישה כל כך טוב אז לא יכולתי להגיע" אמרתי להם. הם ימשיכו לחקור אותי הרבה זמן? "טוב, עזבו אותה, היא צריכה לשתות משהו טוב" לוגן אמר ונתן לי משקה. "זה טוב" הוא אמר בחיוך. "בטוח?" שאלתי אותו. הוא הנהן. שתיתי את זה, והמחשבות שלי נעלמו לגמרי.
חצי שעה עברה בערך, כולם הלכו חוץ ממני ומעוד בחורה. לוגן והבנים היו צריכים ללכת לאיזה פגישה, וכל השאר פרשו כבר. "אין יותר נאחס מהחיים שלי, האקס שלי בגד בי עם החבר הכי טוב שלי, חבר!" היא אמרה וצחקה. לא הפסקתי לצחוק. "אני חייבת עוד" מלמלתי לה וצחקתי. "חכי, אני מביאה" היא אמרה וניסתה לקום. "אוקיי, אני לא יכולה להביא" היא אמרה וצחקה. "מלצריקוס, עוד שתייה בבקשה!" היא אמרה למלצר. "איזה אתן רוצות?" הוא שאל בחיוך. "כמה שיותר כאלה" הצבעתי על הכוס שנשאר בה קצת משקה. "הוא חתיך" היא לחשה לי. "הוא בן חמישים" אמרתי לה וצחקתי. "זה לא הגיל, זה התרגיל" היא אמרה לי וקרצה לו. שתינו צחקנו.
"שיט כבר שתיים, אני חייבת ללכת" אמרתי לה כשהסתכלתי על השעה בפלאפון שלי. הייתה הרוסה. "אל תלכי" היא אמרה וצחקה. "אני עייפה כאילו לא ישנתי חודשיים, אני זזה" אמרתי לה והצלחתי לקום. היא לקחה את המספר שלי. "אני אראה אותך כבר" היא אמרה בחיוך. "ביי" אמרתי לה והלכתי לאט לאט לחדר.
נכנסתי לחדר והקאתי הכל. בחיים לא שתיתי כמות כזאת. " לא הייתי צריכה לשתות כל כך הרבה" מלמלתי לעצמי ונכנסתי למקלחת. הלכתי למיטה שלי ונרדמתי.
התעוררתי והרגשתי יד של מישהו מחבקת אותי. "הארי?" שאלתי בשקט והסתובבתי. זה היה ליאם. הארי ישן במיטה ליד, נועה חיבקה אותו. הוא כל כך יפה. אני לא מאמינה שהוא אוהב אותי. זה כמו חלום. או סיוט, אם להתחשב בזה שבאיזשהו שלב ליאם יצטרך לדעת מזה, ואיתו כל העולם. לאן הכנסתי את עצמי.