אהבה בילתי אפשרית פרק 12-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט זאיין~
באנו לצאת מהבית חולים והיה מלא פאפרצי ומעריצות בחוץ…
"איך יוצאים עכשיו??"שאלתי את כולם.
"כמו תמיד…בסופו של דבר מגיעים לרכב אחרי שעתיים של חתימות"ענה ליאם
"אבל לא מתאים לי להתקע פה,וגם שיצלמו אותנו עכשיו"התלוננה קורל
"אז…את תילכי עכשיו וניפגש אחרכך"הצעתי
"סבבה"ענתה וחייכה
"אולי תבואו היום ונכין משהוא לאכול וניראה סרט?"שאלה שני וקרצה לקורל
"אוקי מה אתם אומרים?"שאלתי
"אם יש אוכל אני מסכים"גיחך נייל
"ניייל,אתה מטומטם!"אמר ליאם ונתן לו בוקס
"ואם אפשר משהוא עם גזר.."הוסיף לואי
"ובלי כפיות"הצעיר ליאם…
"יואאו..תגידו בכלל תודה שמזמינים אותכם"התעצבנה ניקול
"סתם צוחקים"חייך לואי ונתן לה נשיקה.
"אין בעיה איזה סרט?"שאלה שני
"שודדי הקריבים!"קפצה שרון
"לא,רובטריקים"הציעה רום
"אני אומרת 'נבר באק דאון' "אמרה קורל
"איזה סרט זה?"שאל הארי
"סרט יפה ,תיראו ותבינו"אמרה ואיך שהוא היא שיכנעה אותם..
"אז אצלי בתשע?"שאלה והם הנהנו להסכמה.
~נקודת מבט קורל~
"איך אתן חוזרות?"שאלתי את רום,שרון,ניקול,נוי ומיכאל…
"אני ומיכאל איתך"אמרה ניקול,היא גרה לידי.
"הבנים מחזירים אותנו"אמרה רום וניפרדתי מהם בחיבוק.
"בי באבית"אמר זאיין ונישק אותי.
"באבית"כולם חיקו אותו…
"מה אתם מקנאים?"צעקתע עליהם..
"באמת למה לנו אין כינוי?"שאל נייל את שרון..
"לא יודעת..מה דעתך על סתוממי?"גיחחה
"אייה,זה כאב"אמר ונישק אותה..
ניפרדתי מהבנים וניקול מלואי שתפס אותה ולא נתן לה ללכת. לבסוף יצאנו מהבית חולים,ועלינו על מונית.
הגענו וניפרדתי מניקול ומיכאל .
אני ושני עלינו לבית וניכנסתי להתקלח כי לא התקלחתי מהים אתמול,איכססה!
יצאתי והתלבשתי..
לבשתי שורט לבן וחולצה תכלת וכפכפים תכלת.
כשיצאתי למטבח היה ריח מדהים…
"את הכנת את כל זה??"שאלתי את שני בפליאה,היה שם עוגת ביסקווטים לא חלבית,פאי גזר ללואי,עוף עם תפוח אדמה מתובלים והיא בידיוק הצחילה להכין עוגיות..
"כן..למה?"שאלה שני לא מבינה
"כי את טבחית מדהימה .."אמרתי והיא חייכה .
"כמה זמן את מתקלחת !"אמרה
"כן אני אוהבת להיתקע במקלחת"אמרתי
"וגם את שרה יפה"אמרה …
"מה?שמעת אותי?פאדיחה!"התביישתי,לא חשבתי שהיא שמעה אותי…
"למה פדיחה?את שרה יפה !"התווכחה
"תודה"אמרתי וחייכתי חיון חושף שינים .
השעה הייתה שש כבר.
עזרתי לשני להכין וסידרתי את השולחן והזמנתי את הסרט..סוף סוף אפשר ליראות טלווזיה בלי שאמא הזאתי תשים את הטנלובלות האלא שלה…אני יודעת ספרדית אבל לא כלכך אוהבת את הסדרות .
הכנתי שיעורים בזמן שנותר לי כשסיימתי השעה הייתה שבע..
"קורל"צעקה שני מבמטבח
"מה שני?"שאלתי אותה בזמן שהתקדמתי למטבח..
"מה המספר שלך,כדי שנשמור על קשר"היא שאלה
"אין לי פאלפון"אמרתי משפילה מבט
"מה?לילדה בגילך אין פאלפון?"הזדעזעה
"כן,אמא לא מרשה לי וגם היא לא נותנת לי כסף אז אין לי איך לקנות"הסברתי עצובה
"בואיי"אמרה ומשכה בידי
"טקסי"סימנה למונית ונסענו לחנות פאלפון…
"כאן תודה"אמרה,שילמה לנהג וירדנו מהמונית
"די אני לא רוצה שתשלמי עלי"התחננתי
"כמה ימי הולדת שלך פיספסתי?"שאלה"16"עניתי לא מבינה
"אז זה המתנה שלי על 16 ימי הולדת"אמרה
"לא רוצה דיי"צעקתי
"לא שואלת אותך"היא רצה עם עקביה לתוך החנות מושכת אותי איתה..לבסוף אחרי הרבה ויכוחים היא קנתה לי גלקסי אס שלוש ותוקמן…חיבקתי אותה חזק "תודדה"אמרתי
"אין בעד מה..מתי באמת היומולדת שלך?"שאלה
"בספטמבר,השמיני לספטמבר"אמרתי
"עוד חודש?"שאלה
"כן"עניתי ובידיוק עלינו על מונית
"וואי ואני לא היה כאן "התעצבה.
"לא נורא,בכל מיקרה אני לא כלכך חוגגת"אמרתי
"מה למה?"שאלה
"כי שנה שעברה לא חגגתי,רק השנה התחברתי לניקול ומיכאל והשבוע לבנים וזאיין וליפני לא היה לי כלכך עם מי לחגוג מבינה?"הסברתי
"אוקי ניראה מה כבר נעשה.."אמרה וירדנו מהמונית ועלינו לבית,השעה הייתה חמישה ל9.
שמתי מעט מסקרה ואודם וישבנו רני ושני ודיברנו..
בתשע באו ניקול ומיכאל ואחרי 2 דקות הבנים באו עם רום שרון ונוי .
"הי באבית"אמר לי זאיין ונישק אותי.
וגם ניקול ולואי התנשקו גם הובלנו אותם למטבח…
הם היו בפה פעור..
"ואוווו"אמר נייל עם חיוך מאוזן לאוזן
"זה לא מה שאני חושב שזה..כן זה כן פאי גזר!!"קפץ לואי
"ואין כפיות!!"שמח ליאם
כן וכל זה נחשו מי עשתה?"שאלתי
"מי?"שאל זאיין כשידו עותפת את כתפי
"שני"אמרתי
"וואו הייתי מחבק אותך אבל את לא נוגעת בבנים"אמר הארי וקרץ לה
"מה מחבק..הייתי מתחתן איתך אם לא היית נשואה"אמר נייל כשכבר יוצא לו ריר מהפה
"שתוק טיפשוני"אמרה שרון ונתנה לו מרפק בבטן..
"אייה,וכבר אמרתי לך שאני לא אוהב את הכינוי הזה!"אמר והתפקענו מצחוק…
אכלנו וגם שבענו חוץ מנייל שרצה עוד מרוב שהיה לו טעים ולואי ביקש חתיכת עוגת פאי גזר הביתה.
"בואן אני מפעילה את הסרט"צעקתי להם וחשבתי מול הטלויזיה כולם באו..
~ נקודת מבט זאיין~
קורל קראה לנו לסרט..
הארי ישב ליד נוי,נייל ליד שרון,לואי ליד ניקול,ליאם ליד רום ואני ליד קורל כמובן ושני ישבה בכורסא בניפרד.
כל הסרט ישבנו מחובקים כשקורל שמה את ראשה על החזה שלי..
הסרט באמת היה יפה,אבל רובו פשוט הסתכלתי על קורל.
תמיד ברגעים עם מכות היא נצמדה אילי ופעימות ליבי האיצו…
"איך היה הסרט?"שאלה כשניגמר הסרט
"יפה""נדיר""מושלם"כולם ענו
"טוב אז בואו נעשה תמונות ??"שאלה שני כשבידה מצלמה…
ההמשך בפרק הבא…;)