כאבי לב- פרק 8
בבוקר,
קול התעורר,לפני לורי.
ריח חזק של קפה,מעורבב עם ריח האפטרשייב שלו היה מהול באוויר.
לורי שהתעוררה,הבחינה בו,לבוש בחולצה הלבנה שלו.
"בוקר טוב," אמרה מתאוששת מהשינה.
"בוקר טוב,"השיב לה, "הכנתי לך קפה."
"תודה,"ענתה בפניו.
"הייתי נשאר איתך,אבל אני חייב לזוז.יש לי בדיקות."אמר,נועל את נעליו.
"עדכן אותי בתוצאות."ביקשה ממנו.
כשמאוחר יותר,לאחר הבדיקות אצל רופא הלב,קול כיפתר בחזרה את החולצה הלבנה שלו.
"אז מה מצבי,דוקטור?" שאל קול,מעט לחוץ.
"קודם כל,תירגע. לפני שאתה נלחץ אני ארגיע אותך.כפי שנראה ונשמע,הלב שלך מתפקד כרגיל במלוא העוצמה שלו.אתה מחלים יפה מאוד." אמר לו הרופא.
"ומה עם הכדורים?"שאל קול.
"כרגע,עדיין כדאי שתמשיך עוד חודש,עד להחלמה מלאה של הלב. בנתיים, תמנע מפעילות אינטנסיבית בחדר כושר."ענה הרופא
קול יצא מהמרפאה מעודד. המידע הזה גרם לו לחוש הקלה.
הוא יצא מהמרפאה,חש כאילו הרוויח את חייו בחזרה.
לורי עבדה בבית החולים,במחלקה הקרדיולוגית.
מספר שעות לאחר מיכן,הגיעה לורי לביתה .היה כבר מאוד מאוחר בלילה.
קול ישב במרפסת אוחז כוס ויסקי.
"אז,מה אמר הרופא?" שאלה לורי.
"הוא אמר שאני אמות…"אמר קול,מנסה לזכות באהדה.
"תמות??…מה…?"ניסתה להבין את דבריו.
"מלב שבור.."נעמד מולה,מביט בעיניה..רועד מעט.
"קול…"החלה לומר,נאנחת כשהוא מקרב אותה אליו.היא עמדה קרוב אליו,כמעט ויכלה לחוש בליבו ההולם.
תגובות (0)