לעולם לא יהיה איתך *פרק 4*

ירד הערב וניקולס רצה לצאת. לא יצאנו ביחד הרבה זמן, ורציתי לצאת ולהרגיש שוב את ההרגשה הזאת להיות במקום טוב עם מישהו שאוהבים.
"תלבשי את השמלה הלבנה שלך" הוא אמר שהוא עסוק בלסגור את החולצה שלו
"לא, את הסגולה" אמרתי בחיוך והוצאתי אותה מהארון, עם הנעלים החדשות שניל קנה לי.
סדרנו את עצמנו, ויצאנו מהבית. ניקולס החזיק את היד שלי והביט על המכוניות שעוברות
"את רוצה לנסוע במונית או שנלך ברגל?" הוא שאל.
"לאן הולכים?" אמרתי שאני מסתכלת איתו על המכוניות
"למסעדה" ענה וחייך. חייכתי בחזרה והרמתי יד למונית שהתחילה להיות קרובה אלינו.
עלינו ביחד וישבנו מאחורה, שמתי את ראשי על הכתף שלו, והרגשתי רגועה.
עצרנו ליד מסעדה יוקרתית, ניקולס יצא ראשון ועזר לי לרדת. סידרתי את השמלה שלי ונכנסנו למסעדה.
בחרנו מקום לשבת ומלצרית הגיעה ישר.
"ערב טוב" היא אמרה והוציאה את עט והייתה מוכנה לרשום את ההזמנה.
הסתכלתי בתפריט, ובחרתי דג סלמון. ניקולס בחר בספגטי והמלצרית רשמה והלכה.
ניקולס ואני הסתכלנו על אחד השנייה, והעיניים היפיפיות שלו בהקו, הסמקתי קלות. היינו כך דקות ארוכות. ראיתי שהוא רוצה לדבר אבל משהו עצר אותו, אותו דבר גם אני. הסתכלתי על האנשים מסביב ולפתע ראיתי בחור מאוד מוכר. הוא היה עם שיער חום בהיר, והריסים שלו היו ארוכים.
ניסיתי להיזכר מאיפה הוא מוכר לי, ונזכרתי שהוא חבר טוב של ניל. הרגשתי פחד קטן, לא רציתי שהוא יביט בי ויראה שאני עם מישהו אחר ואז יספר לניל.
"ברברה" ניקולס אמר לי, והתעוררתי מלהיות שקועה במחשבה הזאת
"אה.. מה ניקולס?" אמרתי קצת מבולבלת ונגעתי במצח שלי
"הכל בסדר?" הוא שאל ורצה לגעת בידי
"אני בסדר" אמרתי וחייכתי אליו. הוא חייך בחזרה, ושתק. ידעתי שיש לו המון דברים להגיד. אבל הוא לא ידע מאיפה להתחיל.
המלצרית הגיעה והניחה את הצלחות על השולחן
"בתיאבון" היא אמרה והלכה.
לפני שהתחלתי לאכול, הסתכלתי למקום שבו חבר של ניל ישב, רק לדעת שהוא לא מביט בי אבל הוא לא היה שם. הרגשתי רגועה והתחלתי לזלול את הדג סלמון שאני מאוד אוהבת.
אחרי האוכל, המשכנו לשבת ושתינו משהו קל. ההרגשה שלי הייתה טובה, וגם האווירה הייתה מיוחדת.
"ברברה, אני יכול להגיד לך משהו?" ניקולס שאל
"כן" אמרתי בחיוך מאוהב
"אני רוצה לטוס איתך לחו"ל"
"אבל אמרת שלא תטוס שוב" אמרתי
"לבד לא, איתך כן" הוא ענה בחצי חיוך
"אני.. אני לא יודעת" אמרתי ולגמתי מהשתייה, והרגשתי הרגשה מוזרה
"אם את רוצה, אם את לא רוצה לא נלך" הוא אמר והניח את ידו על היד שלי.
הזזתי את ראשי וחייכתי
"אני יחשוב על זה" אמרתי, ולא דברנו. יצאנו מהמסעדה בחזרה הביתה.
עשינו אמבטיה ולבשנו את בגדי השינה. יצאתי מחדר האמבטיה מוכנה ללכת לישון ונכנסתי לחדר השינה.
פתחתי את הדלת וראיתי את ניקולס מסדר את השיער מול המראה שהוא לבוש רק במכנס שינה בלי חולצה.
התרשמתי מהגוף הרזה שלו ורצתי לחבק אותו. חיבקתי אותו חזק, הוא קצת נבהל שפתאום נכנסתי בצורה כזאת. הוא נישק את ראשי וחיבק חזרה. היה כיף להרגיש את חום גופו, וכשעזבתי אותו הרגשתי קר.
חייכתי אליו חיוך רחב. הוא ליטף את פני והתקרב ונשק נשיקה ארוכה. הרגשתי שיש לי אהבה שעולה עד השמיים, הייתי כל כך מאושרת.
בשעה 22:24 ישבנו במיטה צופים בסרט אימה האהוב עלי, ובאמצע המיטה היה צלחת גדולה עמוקה עם פופקורן.
ניקולס סיים חצי מהצלחת ואני הייתי שקועה יותר בסרט. תמיד ידעתי שכיף לצפות איתו בסרט אבל לא כיף להיות איתו עם צלחת פופקורן..
ההנאה בצפיית הסרט עברה מהר, כיביתי את האור ושכבנו לישון.
ניקולס חיבק אותי מאחור ועצם את עניו. הרגשתי מאושרת ושאהבה עפה סביבי ומחממת אותי.
מחר יהיה משהו גדול יותר?