כאבי לב-פרק 6
מאוחר יותר באותו ערב,ישבה לורי במרפסת.
היא הביטה בנוף שנישקף משם,עדיין פוחדת שגלן שוב ינסה להסתנן לביתה ולתקוף אותה.
"היי,"נישמע קולו של קול,כשהוא מכסה אותה בשמיכה ומגיש לה כוס תה חם עם מעט ויסקי.
"מה זה?" שאלה אותו.
"תה חם עם דבר ומעט ויסקי.שתי,זה יחמם אותך."אמר בפניה כשהיא לוגמת מעט.
"תודה,"חייכה אליו.
"מה קורה,לורי?"שאל אותה," את נראית מוטרדת."
"אני פוחדת שגלן ינסה שוב.."החלה לומר.
"אין לך ממה לחשוש,אני כאן."ענה בפניה.
כשלפתע גם הוא נאנח.מתיישב לידה.כשהיא מניחה את הספל בצד.
"קול,הכל בסדר?" שאלה אותו.
"כלום.."ענה,מביט בה.
"אתה בטוח?"שוב שאלה.
"כואב לי." ענה שוב.
"כואב לך?..איפו?" שאלה בדאגה.
כשהוא תופס בכף ידה בעדינות מניח אותה על אמצע החזה שלו..
"כואב לי כאן. בלב." ענה,כשהיא חשה בהלמות הלב שלו. הוא הלם בכוח. בחוזקה. בקצב סדיר וחזק.מזרים דם לכל הגוף.
"קול..אתה מרגיש טוב?" היא שאלה.
"כל פעם שאת מביטה בי,אני מרגיש כאילו פגיון חודר לי לתוך הלב וזה כואב. אני מרגיש כאילו נגמר לי האוויר. כואב לי עלייך ,לורי. אני פוחד שהוא ינסה שוב לפגוע בך.
אלוהים,את כל כך יפה שזה כואב. זה כל כך,כואב.."נאנח, נוגע בפניה בכפות ידיו..בעדינות.
כשברגע לאחר מיכן היא חשה בזוג שפתיו, נוגעות בשפתיה בעדינות, שברגע הבא היא נשקה אותו בחזרה. הם החלו מתנשקים בחושניות. כאילו אש חזקה פורצת מהם.
"הו אלוהים," קראה לפתע,בבהלה,"אסור לנו.."
"לורי.."אמר כשהיא מותירה אותו שם בגפו.
קול ידע כי ליבו עשוי באמת לכאוב ולהישבר אם שניהם יתקרבו זה לזו. הוא היה מודע להשלכות שבדבר.
אך, נראה היה כי כבר מאוחר מידי. משום, שהוא ,מתאהב בה.
קול נכנס פנימה.לורי ישבה בסלון. הוא התיישב לידה.
"תקשיבי..אני לא יודע מה נכנס בי. לא הייתי צריך לנשק אותך ככה."הוא נאנח.
"קול," ענתה לו,"אני נישקתי אותך בחזרה. אבל,זה לא מקצועי."
"אני לא רוצה שתאבדי את הרישיון שלך בגללי."אמר.
"אנחנו רק בני אדם.."אמרה בפניו.
"אני לא רוצה לאבד אותך,לורי.."הוא אמר ניסער.
תגובות (3)
תמשייכיי
ממש יפה תמשיכי :)
לפרק הזה אנג'ל יקירתי הייתי מכנה "נשיקת אש" ויש שיר מדהים בשם זה מה שבטוח הוא כי נהניתי ברמות לקרוא ולשוב לקרוא את הפרק המקסים הזה ומבקשת כי תמשיכי ממני בקי ♥♥♥