כאבי לב-פרק 2

"טוב," הסכימה לורי בהמשך לשיחתם.
כשהוא אינו יודע איזה כאב היא מסתירה.
אבל הוא ראה הכול בעיניים שלה.
לורי וקול ישבו בבית הקפה. ודיברו על כל נושא אפשרי,כשלפתע לורי שתקה מעט.לוגמת קפה.
"מה העיניין?" הוא תפס לה את היד בעדינות.
"כלום.." היא נאנחה בפניו.
"דוק?" הוא שוב פנה אליה.
"קרא לי לורי.."אמרה בפניו,"אם אתה רוצה להיות ידיד שלי, קרא לי לורי."
"לורי…"אמר את שמה.מביט בה.
"אני לא רוצה להכניס אותך לצרות שלי.."אמרה בפניו.
"צרות? אילו צרות? מישהו מאיים עלייך?..מנסה לרצוח אותך?"שאל מעט מודאג.
"..ובכן, הבטחתי לא לערב אותך,אבל אתה תשאל בכל מיקרה אז..החבר שלי לשעבר גלן,הוא טיפוס אלים מאוד.הוא מכור לסמים.הוא כבר גנב תרופות מבית החולים.הוא מאיים לרצוח אותי."אמרה לורי,"מפני שעזבתי אותו.הוא מאוהב בי עד כדי טירוף."
"הוא מאיים על חייך?!" התפלא קול,מביט בה במבט מוזר.
"הוא כבר שבר לי יד,בפעם שעברה."סיפרה לו. "ואתמול הוא התקשר,מאיים שישבור לי גם את היד השנייה. אם יראה אותי עם גבר אחר."
" אני לא אניח לו לפגוע בך." ענה קול," מעתה יש לך שומר ראש פרטי."
"קול," אמרה בפניו," אין צורך. חוץ מזה, אתה רק עברת ניתוח. "
"זה לא אומר שאני לא יכול להגן עלייך.זו זכותי!"קרא,"לורי,הלב שלי בסדר."
"אני בכל זאת מתעקשת שלא תתאמץ קשה מידיי."אמרה לו ,"לפחות לא הזמן הקרוב."
" כן,אני יודע..עברתי התקף לב..בלה בלה בלה. אז תציידי אותי במשגוח לב נייד שיתריע בכל פעם שהדופק שלי עולה גבוה מידיי."אמר ,להוט להגן עליה. מביט בה בעיניים הירוקות שלו.
",אני ממש פוחדת,קול.."אמרה מביטה כשהוא אוחז ביד שלה.
"אל תדאגי." הרגיע אותה,"אני לצידך.."
"הוא איים עליי בטלפון.."היא הוסיפה לומר.."הוא אמר לי במפורש שירצח אותי."
"אני אשים לך מתקן ציתות בטלפון."אמר קול,שהרגיש מחויב להגן על חייה.
לורי חיה בפחד מתמיד לחייה.עם איום תמידי מעל ראשה,אך,לא סיפרה על כך לאיש.
גלן היה טיפוס בלתי צפוי. לרגע אחד רומנטי חסר תקנה ובמשניהו,פסיכופת מעורער בנפשו.
רגע אחד הוא יכול לבוא עם פרחים וברגע לאחר מיכן לפוצץ את כל בית החולים.וכן,הוא בפירוש:אדם רע.