שלושה חודשים בניו יורק- פרק 35- 1D

"חברה לשעבר מאור, דיברנו על זה כבר" אמרתי לו כשהוא נעמד מולי וניגב את שיערו עם המגבת. "לא דיברנו על זה מספיק" הוא לחש לי. "אני עברתי לפה, למלון" הוא אמר וניסה להחזיק בידי. "אתה רציני?" שאלתי אותו. "בחיים לא הייתי יותר רציני" הוא אמר לי בחצי חיוך. "אני לא מרגישה כל כך טוב" מלמלתי. "אני אדבר איתך כבר מחר" אמרתי לו ורצתי לחדר שלי, ונרדמתי.
"ליהי, צריך ללכת לבנים!" טל צרחה עליי וזרקה עליי כרית. השעה הייתה כבר תישע בבוקר. "אני לא מרגישה טוב" אמרתי לה בלחש. "גאד את בוערת" היא אמרה כששמה יד על המצח שלי. "אז את נשארת כאן?" היא שאלה אותי. הנהנתי. "תמסרי לכולם ד"ש ממני" אמרתי לה בשקט וחזרתי לישון.
נשמעה דפיקה בדלת. לא היה לי כוח לכולם. "מי זה?" ניסיתי לצעוק, אבל הגרון שלי כאב. "קיבינימט" מלמלתי וקמתי לאט מהמיטה. פתחתי את הדלת. "היי לילו" מאור עמד מולי. "מאור, אני לא מרגישה טוב" אמרתי לו וסגרתי את הדלת. "אני יכול להיכנס?" הוא שאל אותי. "לא" אמרתי וניסיתי לסגור שוב. "לחמש דקות" הוא ביקש. "לארבע דקות" אמרתי ופתחתי לו את הדלת. נשכבתי על המיטה, הוא בספה לידי. "אז אמרת לי שתדברי איתי כבר מחר" הוא אמר לי. "אבל אני חולה, מאור" אמרתי לו וכמעט נרדמתי, שנשמעה עוד דפיקה בדלת. "אתה יכול לפתוח? אין לי כוח לקום" מלמלתי לו. "ברור" הוא אמר וקם לדלת. "מי אתה?" מאור שאל מישהו, ופתח את הדלת. "יש כאן מישהו בשבילך, לילו" מאור אמר לי. הסתובבתי וראיתי את הארי עם כובע, מסתכל עליי ועל מאור. "לך מכאן" מלמלתי לו. "ליאם שלח אותי.." הוא אמר והתיישב בקצה המיטה. "למה את לא באת לבית שלנו?" הוא שאל, מתעלם לגמרי מזה שמאור נמצא שם. "היא לא מרגישה טוב" מאור אמר לו. "מי אתה?" הארי שאל. "מאור" מאור אמר לו בחיוך. "מי אתה?" שאל. "מאור.." הארי מלמל, נזכרתי שסיפרתי לו על מאור, ועל זה שהתאהבתי בו. "אני הארי סטיילס, מוואן דיירקשן" הארי אמר לו, בלי חיוך. נרדמתי.
"היא נראית כמו ילדה קטנה כשהיא ישנה.." שמעתי את מאור ממלמל. "ילדה יפיפיה" הארי מלמל. פתחתי עיניים. "כמה זמן ישנתי?" שאלתי אותם. "שעה וחצי" הארי אמר בחצי חיוך. "ואתם עדיין כאן? די, לכו, בבקשה, אין לי מצברוח לשיחות" אמרתי. "טוב, אני אבוא יותר מאוחר לראות איך את" מאור אמר לי. "מאור, די" אמרתי, והוא הלך. כנראה אפילו לא שמע. "את רוצה שאני אשאר?" הארי שאל. "נראה לי שקימברלי תעדיף אותך יותר" אמרתי לו. הוא התקרב ונשכב לידי. לא היה לי כוח לזוז. "אבל אני מעדיף אותך יותר" הוא לחש לי והסתכל לי בעיניים. "אני ראיתי את ההודעה, ואני לא נועה, אני לא סולחת לך בגלל שאתה החבר שלי" אמרתי לו בשקט, הגרון עדיין כאב. הוא הושיט לי את הפלאפון שלו. "מחקתי את קימברלי מהאנשי קשר שלי, וגם אם היא הייתה שם זה לא היה מעניין אותי. אני לא אוהב אותה, אלינור. היא כנראה לא הבינה את זה, את אמורה להבין את זה, את יודעת את מי אני אוהב" הוא לחש והחזיק בידי. "אז למה שיקרת לנועה, יכולת להגיד לה בדיוק אותו דבר כמו שאמרת לי" אמרתי לו. הוא חייך. "אני לא אוהב אותה, אני לא חייב לה הסברים" הוא אמר לי. "היא החברה שלך" אמרתי לו. "אבל את מכריחה אותי להיות איתה, אני איתה בשבילך" הוא אמר. והתקרב לנשק אותי. "הארי, אני חולה". "לא אכפת לי, גם אני חולה" הוא אמר. "עלייך" הוא אמר בחצי חיוך ונישק אותי.