אהבה בילתי אפשרית פרק 11-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט זאיין~
אחרי מחשבות ועירעורים
ניערתי את עצמי ויצאתי ומהר ואמרתי לנהג לקחת אותי לבית של קורל…
הדענו ועליתי מהר במעלית ודפקתי בדלת..
"מי זה?"שעל קול נשי,זאת הייתה שני,דודה של קורל.
"זאיין פתחי מהר"אמרתי
"אה..היי,איפה קורל?"שאלה וחייכה.
"בבית חולים אני יסביר לך בדרך"אמרתי וסימנתי לה לבוא אחרי,החיוך ירד מפנייה והבעת פנייה הפכה למודאגת.
עלינו על הגיפ לבית חולים..
"אז ככה.. "סיפרתי לה הכל..
"למה הלכתם לחוף כזה בכלל?"שאלה קצת מעוצבנת
"בגלל שאין חוף אחר שאף אחד לא הולך עליו"הסברתי
"טוב גם זה נכון…נקווה שהכל לטובה"אמרה מנסה להרגיע את עצמה.
"איזה חדר היא?"שאלה כשהגענו לחנייה.
"282 קומה 3"אמרתי וליפני שמיצמצתי כבר שמעו את את העקבים שלה ואתה הדלת הפתחת ואז היא נעלמה.
נישארתי באוטו והתקשרתי ללואי:
לואי:הלו
אני:לואי ניקול איתך?
לואי:כן..למה?
אני:איפה אתם?
לואי:בבריכה למה?
אני:בואו מהר לבית חולים'%&/'
עקץ את קורל משהוא רעיל…אני יספר לכם פה
לואי:אנחנו באים עוד רבע שעה,ניקול נילחצה עכשיו,כולה אדומה ומתקשרת למיכאל שגם יבוא,ניפגש שמה.
שלחתי גם להארי נייל וליאם הודעה לבוא וניכנסתי.
מחא מעריצות עקפו אותי ליפני שניכנסתי והייתי חייב לחלק חתימות,מזל שלא נותנים לפאפרצי או למעריצות להיכנס!
עליתי לקומה השלישית ומחוץ לחדר ראיתי את שני,דודה של קורל מדברת עם הרופא ונעלמת איתו..
באו ניקול ולואי,ניקול רצה אילי ושאלה מה קרה והסברתי להם..
"אמרתי לך להיזהר!!"אמר לואי
"כן,כן אמרת לי אתה מרוצה?"אמרתי עצבני,גאילו זה יכול לשנות משהו כרגע..
"סליחה,לא התכוונתי לעצבן…"התנצל
הגיעו כולם,כולן שאלו מה שלומה ולא הייתה לי תשובה…
כבר הרגשתי שוב את הדמעות חונקות אותי,הלכתי הצידה ודמעות ירדו מעצמם.
"זה בסדר,היא חזקה "אמרה ניקול. ושמה ידה על כתפי…
"אני מרגיש אשם,לא היית ללכת לחוף הזה"אמרתי כורך ידי בראשי כדי שלא תיראה אותי בוכה.
"זה לא דבר רע ליבכות,זה משחרר"ניסתה לעודד אותי.
"זה גם לא ישנה כלום אם אני יבכה"אמרתי מוחה את הדמעות.
לפתע באה שני,כולם הזתכלו ובחנו את בגדייה הצנועים ןכיסוי ראשה שהיה מונח בדיוק על ראשה..
"אז??"שאלתי במהירות
"היא במצב יותר טוב…אבל היא לא תתעורר היום ותשוחרר רק מחר,אל תדאגו כבר שילמתי מראש ומותר לשניים להישאר איתה"אמרה ומיכאל גם הגיע…
"איפה היא?"צעק בחוזקה
"פה היא תתעורר רק מחר"עניתי לו.הוא נכנס לחדר ויצא.
"אני נישאר …,את גם?"שאלתי את שני והיא הנהנה להסכמה.
הזמן עבר מהר..רום וליאם יוצאים ,נייל והארי עם הרקדניות שרון ונוי שני הזמינה אותם לארוחת שישי.
השעה כבר 12 בלילה כולם הלכו ורק אני ושני נישארנו.
"את נשואה?"שאלתי
"כן,בעלי בישראל באתי לשבועיים" ענתה ודיברנו הרבה עד שניכנסתי לחדר,רגלה היתה חבושה תפסתי את ידה ושיחקתי עם אצבעותיה ובלי לשים לב נירדמתי על הכיסא עם ראשי על בטנה..
"קום,באבי"שמעתי קול…
"באבבי,קום הראש שלך כבר.."זאת הייתה קורל,היא חייכה את החיוך הכובש שלה אבל עדיין היתה ניראתה חלשה,עיניי נצצו מאושר.
"תודה שנישארת איתי כאן"אמרה בקול מתוק
"בישבילך הכל באבית שלי"אמרתי ,לא התאפקתי ונישקתי אותה,נשיקה גדולה…
אז ניפתחה הדלת היו שמה שני,נייל,נוי,הארי,שרון,ליאם,רום,לואי,ניקול ומיכאל עם זר פרחים..
~נקודת מבט קורל~
(יום ראשון)
קמתי בחדר לבן,ראשי היה מסוחרר והרגשתי משהוא כבד על בטני,זה היה זאיין,איזה חמוד הוא כשהוא יושן.
קראתי לרופא ושאלתי אותו מה קרה והוא אמר שהוציאו לי את הרעל שהיה לקיפוד ים שהוציאו מרגלי..
"את לא רוצה להעיר אותו?"שאל הרופא
"לא זה בסדר כך.."אמרתי מסתכלת על זאיין,בפני המלאך שלו וכך עברה לה חצי שעה,הרופא הודיע לי שעוד חצי שעה מבקרים יכולים לבוא אז החלטתי להעיר אותו..
בטנה..
"קום,באבי"הערתי אותו
"באבבי,קום הראש שלך כבד."הערתי אותם שנית,עיניו נצצו.
"תודה שנישארת איתי כאן"אמרתי בקול מתוק
"בישבילך הכל באבית שלי"אמר ונישק אותי,נשיקה גדולה ומושלמת
לפתע באו כולם,עם זר פרחים והתחלתי לבכות.
"למה את בוכה באבית?"שאל זאיין
"אף פעם לא נתנו לי מתנה כזאתי"אמרתי ומחיתי את בדמעות.
"אוייש…חיבוק דוב"צעק לואי וכולם חיבקו אותי עד שלא הצלחתי לנשום…
"א..אווי..ר"הערתי וכולם שיחררה אותי…
אז ניכנסו בנות לחדר וביקשו להצתלם עם כולם והם הסכימו.
"מתי אני יכולה להשתחרר"שאלתי את הרופא
"עוד שעתיים בערך"
הזמן עבר מהא אני הייתי רעבה אז ניל הביא לי ולו המבורגר כפול עם ציפס ושתיה מבורגרנץ..
בלענו אותו וכולם הסתכלו עלינו במבט של 'יאשמנים'..
"מה אתם רוצים לא אכלתי מאתמול"אמרתי בקול ילדותי וכולם צחקו ..לואי כרגיל הצחיק אותנו וכולם הכריזו שהם זוגות וביטלנו את החזרה ליפני קרבות הריקודים למחר כי אני לא יצליח לרקוד בגלל העייפות שיש עלי.
חתמנו על טפסים ולחףקחתי אישור בגלל שלא הלכתי לבצפר …מאז תחילת השנה ניראלי.
יצאנו והיה מללא פאפרצי בחוץ …
ההמשך יבוא …
וואי איזה מתח הולך להיות!%&