Now or never -פרק חמש עשרה

*מנקודת מבטה של אן (אימא של הארי)*
נכנסתי לתחנה וראיתי כמה שוטרים לא מנוסים ואת טיילור. "היי טיילור את יכולה לשחרר לי את הארי לכמה דקות" שאלתי בנחמדות. "טוב קחי את הקוף הזה לכמה דקות ובלי תכסיסים" אמרה. השוטרים הוציאו את הארי והוא בא אלי. "אימא" אמר הארי בוכה. העניים שלו היו אדומות מרוב בכי והוא היה חבול מהמכות. אף אימא לא הייתה רוצה לראות את הבן שלה במצב כזה. "הארי " אמרתי וחיבקתי אותו. "אאוץ " אמר. "אוי סליחה" אמרתי. "זה בסדר, אני רוצה לחזור הביתה" אמר. "אל תדאג אני מנסה לשכנע את טיילור" אמרתי. "אימא ראית את שירז?" שאל שוב בוכה. "כן היא עדיין לא התעוררה " אמרתי. "ממה מה לא התעוררה אימא יותר חשוב שתתפלי בה" אמר "אני לא רוצה שיקרה לה משהו" אמר רציני. "אל תדאג" אמרתי ונישקתי אותו במצח. יצאתי לטיילור ואמרתי לה "טיילור בבקשה תשחררי אותו ". "בתנאי" אמרה "שהוא יגיד סליחה על זה שנפרד ממני ושיביא לי 1000 דולר"אמרה בחיוך. הלכתי להארי וסיפרתי לו. "מה אני לא מסוגל" אמר. "הארי אתה רוצה לצאת מפה נכון?" שאלתי כדי לשכנע. "טוב בואי" אמר והלכנו לטיילור. "אני מצטער שנפרדתי ממך את מהממת ואני רוצה לחזור אליך ואני מוכן לעזוב את חברה שלי" אמר כמעט בוכה. "טוב עכשיו הכסף" אמרה. "קחי" הארי אמר והושיט לה את הכסף מכיס שלו. כנראה הוא ידע שהיא תרצה כסף. "טוב יאלה ביי ביי משפחת סטיילס" אמרה. יצאנו החוצה "בוא ניסע לבית ותחליף בגדים" אמרתי להארי. "לא קודם לבית חולים" אמר. נסענו לבית החולים וראינו את גמה. "הארי" "גמה" אמרו הארי וגמה ביחד מחובקים. "מה איתה" שאל הארי את גמה. "היא בסדר הרופאים בודקים אותה" ענתה גמה. התיישבנו על הכיסאות והתחלנו לדבר. לפתע יצא הרופא. "היא תתאושש בעוד כמה ימים" אמר. "יש תודה אדוני הרופא" ענה הארי. הייתה לי שיחה בטלפון מלואי.
"היי אן אני יכול את הארי" ביקש .
"כן הנה הוא" אמרתי מעבירה להארי את הטלפון.
"אימא תודיעי למשפחה שלה" אמרה גמה.
"את צודקת " אמרתי. אחרי שהארי סיים את השיחה הבנים באו והודעתי למשפחה שלה. הארי דיברעם הבנים והתחיל שוב לבכות.
"היא כזאת מעצבנת" אמר נייל אדום.
"מה שהיה היה" אמר ליאם.
"יותר חשוב עכשיו שירז" אמר הארי.
"אולי נשיר לה, היא נראה לי תקום" אמר נייל.
"נו באמת נייל היא לא שומעת אותך" אמר ליאם.
"אבל את הגיטרה כן" אמרר נייל מחייך. (הוא דביל וחמוד!)