מציאות שונה – פרק 7

יום שבת בערב, השכונה הייתה יחסית שקטה. הדבר היחיד שהיה רועש זה קצב פעימות הלב של דניאל "בום! בום! בום!" דניאל שמה ידה על הדופק וזה מה ששמעה , כאילו הייתה אחרי ריצת מרתון ארוכה בזמן שרק ישבה על המיטה וחשבה. היא חשבה על נועה ועל אושר, על הדייט שמתקיים ממש ברגעים אלו. הם התנשקו ? אולי בכלל הם רבו ? היא נהנית ? הם עומדים להמשיך עם זה ? המחשבות של דניאל לא הפסיקו להטריד אותה , היא הביאה לעצמה תירוצים שפשוט נועה חשובה לה מידי , היא מפחדת שתיפגע.
השעה הייתה 11 וחצי בלילה ודניאל התקשרה לאלינור .
"אלי, אני לא יודעת מה לעשות , אני דואגת לנועה היא עוד לא התקשרה אליי והיא הבטיחה שהיא תתקשר ישר אחרי הדייט!" אמרה דניאל.
"מה את מתרגשת כל כך ? הם בטח עוד ביחד .. כולה 11 וחצי" השיבה אלינור.
"אבל יש מחר בית ספר ! נועה ילדה טובה היא צריכה לישון מוקדם בשביל לקום מוקדם, אושר מדרדר אותה אני אומרת לך!" אמרה דניאל בלחץ.
"וואי , דיי עם הלחץ שלך. תתקשרי אליה וזהו."
"התקשרתי כבר 5 פעמים , היא לא עונה!"
"5 פעמים ? היא בדייט למה את חופרת לה ? תרגעי כבר אני בטוחה שהכל בסדר. אני מתחילה מחר ב8 הלכתי לישון , לילה טוב דני." אמרה אלינור וניתקה.
ב2 בלילה קיבלה אסמס מנועה "סיסטר, היה מדהים! את לא מבינה בכלל כמה נהנתי! הוא לא נישק אותי , כי הוא הבטיח. אבל אנחנו עומדים להמשיך להיפגש , מחר אני יספר לך הכל , נראה לי שהפעם הוא באמת רציני."
דניאל הסתכלה כמה פעמים על ההודעה , היא קראה כל מילה , כל פסיק וכל נקודה בקפידות , ניסתה למצוא משהו לא בסדר, משהו שיהיה אפשר להאשים בו את אושר, אך היא לא מצאה. יכול להיות שהוא באמת רציני איתה ? שהוא באמת אוהב אותה ? חשבה לעצמה דניאל . לא! ישר אמרה לעצמה , מניאק נשאר מניאק. ועם ההרגשה הזאת , הלכה לישון.

יום למחרת, מתי שההפסקה הגדולה החלה , דניאל לא חשבה הרבה וישר הלכה לכיתה של אושר.
"מה אתה מנסה לעשות ?!" התפרצה דניאל אל תוך יא4 ופנתה לאושר בעצבים.
"את בר רפאלי . את יודעת לכל אחד יש רצונות.." ענה לה אושר בחוסר התרגשות מהכעס שלה.
"מה הקטע שלך עם נועה ? למה אתה יוצא איתה ?" התעצבנה דניאל.
"מה אמא , את לא מרשה?" צחק אושר.
"וואי אושר אני יודעת בדיוק איזה טיפוס אתה. אתה תצא איתה , תזיין אותה ותזרוק אותה."
"זה הערך שאת נותנת לה ? חברה שלך , לא יפה , את צריכה לכבד אותה קצת יותר"
"אני מכבדת אותה! אתה לא! היא חברה ממש טובה שלי ואני לא רוצה שאיזה בן זונה יפגע בה"
"אם את חברה שלה את אמורה לפרגן לה לא ? זה הפרגון שלך ?"
"אני יפרגן לה שהיא תצא עם מישהו ששווה אותה."
"ומי את , גברת דניאל כהן , שתחליטי בשביל נועה מי מספיק שווה אותה ומי לא ?"
"לא צריך להיות גאון בשביל להבין שאתה לא."
"שמעי לי טוב עכשיו . אני ימשיך לצאת איתה , מה שיהיה יהיה. וזה לא החלטה לא שלך ולא שלי , בסוף היא תחליט מה היא רוצה ואת לא תוכלי לעשות עם זה כלום. הבנת ?"
"לך תזדיין." אמרה דניאל ויצאה מהכיתה בסערה.
"דניאל! דניאל!" לפתע שמעה דניאל שהייתה באזור של שכבת יא'.
דניאל הסתובבה וראתה את נועה "מה את עושה פה ?" שאלה נועה.
"סתם באתי לדבר עם גיא" ענתה דניאל בשביל שנועה לא תחשוד בשיחה שלה עם אושר.
"גיא ? מה לך ולגיא ?" שאלה נועה.
"סתם , ידידים , הוא מנסה שאני ישדך לו את אלינור או משהו כזה" ענתה דניאל והמשיכה בדרכה לכיתה. "את באה ?" שאלה את נועה.
"לא" ענתה נועה "אני הולכת לראות את אושר" הוסיפה ונכנסה לכיתה שלו.
דניאל הסתובבה וראתה את אושר מביא לנועה חיבוק גדול ונשיקה ענקית על הלחי , "ילד חרא, הוא בטוח ינצל אותה" חשבה לעצמה והמשיכה לעבר כיתתה.
כל השיעור נועה לא הפסיקה לחפור לדניאל כמה אושר מושלם , כמה היה לה כיף , על כל מה שהם דיברו , איפה שהם היו , שזה היה ממש דייט מהסרטים!
דניאל החליטה לא להרוס לנועה את הרגע, זייפה חיוך ואמרה לה שהיא שמחה שטוב לה.
אחרי הכל , מי היא שתחליט בשביל נועה מי מספיק שווה אותה ומי לא ?