הרגו את התינוק סיפור מ2009 אמיתי

פיטר קונלי היה בן שנה, חמישה חודשים ויומיים כאשר נמצא מת במיטתו.
החיים הקצרים שלו היו בדירה בשיכון ציבורי, מטונפת ומסריחה משתן. במקרה של פיטר כולם כשלו: הוריו, משפחתו המורחבת, המשטרה, בתי החולים, הרופאים, המועצה המקומית, שירותי הרווחה.
נתיחת גופתו קבעה כי פיטר סבל מ-50 פציעות קשות בחייו הקצרים, ובהן שמונה צלעות סדוקות, גב שבור ו-15 פציעות בפיו. מותו של בייבי P הסעיר את בריטניה. לפני מותו הוא היה שום דבר, עוד ילד שנולד למשפחה מהמעמד הנמוך שמתגורר כבר דורות בשיכון ציבורי וחי על קצבאות רווחה. דור שלישי לאבטלה. אבל כאשר נחשפה הטרגדיה של חייו, פיטר הפך לסמל למחדל של מערכת רווחה מדינתית שמנה, עשירה במשאבים ובבירוקרטיה ענפה, אבל דלה בשכל ישר.
ועדת חקירה קבעה כי היו 78 הזדמנויות בהן אפשר היה להציל את פיטר, וכולן הוחמצו. זה לא סיפור על מחסור בכסף, בתקנים לעובדי רווחה או ברפואה ציבורית, אלא סיפור שמתאר כיצד כל המרכיבים האלה לא הספיקו כדי להציל את חייו של תינוק אחד מאלימות רצחנית.
הוא היה שוכב בעריסה וצורח מרעב!
אמו, בן זוגה לחיים ואחיו. הם כולם התגוררו יחד בדירה בשיכון הציבורי, וכל אחד מהם תרם את תרומתו האלימה למותו.

בזמן שאמו שטרייסי התבטלה, בן זוגה ואחיו הסדיסט השתעשעו בהתעללות מתמשכת בפיטר. כאשר נמצאה גופתו, היו קציני המשטרה המנוסים מזועזעים: עריסתו הייתה מלאה בכתמי דם יבשים, וברחבי הבית אפשר היה למצוא צואת אדם, צואת כלבים, עכברושים מתים ותרנגולות מתות שנועדו להאכיל את שני הנחשים שהחזיק סטיבן בארקר, בן זוגה האנאלפבית של טרייסי, האם. במטבח הם מצאו ארנבת מבותרת, וכל הבית שרץ פשפשים והסריח משתן. זו הייתה כמו סצנה מספר של צ'רלס דיקנס במאה ה-19, והיא התרחשה ב-2009, ולא בחברה המלוכנית, המעמדית והאכזרית של דיקנס, אלא תחת ממשלת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית.
בארקר, קונלי, וג'ייסון אואן (אחיו של בארקר) נהגו לעשן, לשתות בכבדות באדווייזר וודקה, ולהשתעשע באמצעות משחק עם שני הנחשים, שני הכלבים או התינוק שהיו בבית. פיטר סבל מהתעללות מתמשכת: הוא היה שוכב וצורח בעריסתו מרעב. הוא כמה לתשומת לב, ואביו החורג בארקר לימד אותו לקרוא לו "אבא".
בארקר טיפח אובססיה לניאו-נאציזם. כאשר היה צעיר, התעלל בחיות, ועכשיו הכריח את התינוק (כבר בגיל תשעה חודשים) לשבת כאשר ראשו בין רגליו לחצי שעה, עד שבארקר היה מקיש באצבעו כדי לשחרר את פיטר מהתנוחה המכאיבה. הייתה לו שיטת התניה: אם הפעוט היה זז, בארקר היה מכה אותו. אם הוא נפל, בארקר בעט בו, ואם בכה, "האב" החורג היה סוטר לו. בארקר נהג להסתובב בבית בתלבושת קרב מלאה, מצויד בסכין מאוסף הסכינים שלו. הייתה לו מנת משכל 60 והוא עצמו סבל בילדותו מהתעללות של אחיו הבכור, ג'ייסון אואן.
ביוני 2007 נעצרה קונלי שוב ושוחררה בערבות אחרי שרופאים אבחנו עוד פציעות על גופו של פיטר. הפעם, היא שכנעה את המשטרה שפיטר פצע את עצמו. בינתיים המשיכו בארקר ואואן להשתמש בפיטר כ"שק אגרוף".

למחרת סגרה המשטרה את התיק נגד קונלי על חשד להתעללות, ויממה לאחר מכן נמצא פיטר מת.