אהבה בילתי אפשרית פרק 9-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט קורל~
"טוקטוקטוק"הייתה דפיקה בדלת,מיזה עכשיו?זאיין צריך לבוא עוד חצי שעה…רק לא אמא!
שמתי את התיק בחדר וחזרתי לפתוח את הדלת.
פתחתי אותה לאט לאט ,וראיתי אישה שכיסוי ראש עטף את ראשה אך היא היתתה צעירה ומגונדרת ..
היא נכנסה לבית אם מזוודה,שמעו את העקבים שלה בכל צעד..
"מי את בידויק??"אמרתי כשאני בוחנת אותה,היא היייתה לבושה בחצאית עד אחרי הברך וחולצה עם שרוולים ארוכים .
"אני שני,דודה שלך מישראל…אני באתי לפה לחופשה אבל אמא שלך ביקשה בימני לבוא לשמור עלייך לשבוע והיא גם מסרה לי להגיד לך
שהיא תחזור ביום ראשון הבא …
"מה???ישששש!!"צעקתי קופצת משמחה…
"אני רואה שאת לא כלכך מחבבת את אמא שלך"אמרה שני
"אני אוהבת אותה,אבל היא לא אוהבת אותי..בטח היא גם אמרה לך לא לתת לי לצאת ואם אני חוזרת אחרי ארבע אז להעניש אותי..וכל מיני כאלה"הגבתי ,לא היה אכפת לי מה היא תחשוב…
"את האמת,היא אמרה לי דברים כאלה אבל לא הבנתי למה היא כך,היכ לא הייתה כך פעם..אל תידאגי אני לא יפעל כך…את עוד תכירי אותי"
"מה?למה היא השתנתה כך?"שאלתי
"אני לא יכולה לספר לך,אני אחותה ולא רוצה לשבש את היחסים בינכם"אמרה והרכינה את ראשה
"לא נורא,אני כבר רגילה שמסתירים מימני דברים,ועוד לא ידעתי שיש לאמא שלי אחים…"אמרתי והיא הסתכלה עלי בפליאה..
"הייא…הנא לא סיפרה לך עללינו?"שאלה בעצב
"לא..היא בכלל לא מדברת איתי,זה מה שאני מנסה להסביר"אמרתי בעצבים
"אני רואה שאת יוצאת לאן שהוא"היא אמרה וראתה שאני לבושה ללכת לים..
"אממ..כן..אם אפשר בכלל"אמרתי מהססת
"כן,בטח,מתי את הולכת?"עשאלה
"עוד עשרים דקות באים לקחת אותי…"השבתי
"אוקי..מי?"שאלה
"אממ…חבר שלי…"אמרתי חוששת שהיא בכלל לא תיתן לי לצאת.
"אהה..אוקי..בואי ספרי לי על עצמך עד שתיצאי"אמרה והנהנתי להסכמה.
ישבנו בספה וסיפרתי לה על הכל,על אמא וההתנהגות שלה,על הריקודים והיא במיוחד התלהבה מאיך שהכרתי את זאיין …
"וואי את ילדה אמיצה,וגם מאןד חייכנית וברתמזל ,בת כמה את?"שאלה
"חחח תודה,אני בת 17 ואת?"
"33..כבר תשע את לא צריכה לצאת?"הזכירה לי..וואי היא ניראת טוב לבחורה בת 33 ועוד ששערה מכוסה,חשבצי שהיא בת 25 בכלל..
"אהה תדה"רצתי לקחת את התיק וחזרתי לסלון .
"אולי תביאי אותו ונכיר אותו קצת?"שאלה
"אוקי…"השבתי וירדתי במדרגות ויצאתי מהביניין ושם ראיתי גיפ והחלון נפתח…
זה היה זאיין עם נהג פרטי,הוא נופף לי ביד וצעדתי לקראתו ופתחתי את הדלת של הגיפ…
"בוא מישהי רוצה להכיר אותך"אמרתי תוך כדי שאני מושכת בידו,
"אבל…השיער,מי זו?מה?"מלמל
"עוד שנייה תבין…ונהגוס תעלה גם כי היא אוהבת לדבר"הנהג הנהן ויצא גם הוא…
לפתע שני ילדות ראו את זאיין ורצו וצעקו לכיוונינו,התחלתי לרוץ וכך גם זאיין והנהג מאחורינו לכניסה וסגרתי את הדלת…(הבניין הוא בניין חדש,ומשוכלל)
~נקודת מבט זאיין~
נכנסנו לכניסה לבניין,קורל סגרה את הדלת והתנשפנו בגלל הריצה…
"אוייש עכשיו אנחנו לא נוכל לצאת שעה"אמרתי מבואס
"למה?"שאלה קורל
"בגלל שעכשיו היו מלא בנות מתחת לבניין וניצתרך להתקע פה עד שהם ילכו אם אנחנו לא רוצים שפאפרצי יצלמו אותנו…"הסברתי
"אהה באסה"התבאסה,הי הייתה מוכנה עם בגד ים ושימלה שהתאימה לגרזתה המחוטבת.
"את יפה היום"אמרתי בחיוך חושף שיניים
"גם אתה"השיבה וחיבקתי אותה,
"מה אני?"שאלתי מתגרה תוך כדי שאנחנו מחובקים
"גם אתה חתיך,יא'צומי"התגרתה חזרה
"אוקיי אז איפה הנשיקת הבוקר טוב שלי??"שאלתי מגחחך ומתקרב לפניה..
"פה"אמרה ונישקה אותי בלחי
"לא"אמרתי בפאפי פייס
"די רק לא המבט הזהה!!#@"אמרה וצחקה
"איזה זה?"שאלתי עושה שוב פאפי פייס
"טוב נו ניצחת"אמרה ונישקה אותי,התגעגתי למגע שפתייה,לצמרמורת
שעוברת בי כשאנחנו מתנשקים.
"אחממ אחממ…היום נעלה?"הציק לנו הנהג..
"אוייש איתך"אמרתי לו מתנתק מקורל,
"טוב יאלה בואו"אמרה מושכת אותנו למעלית…
עלינו לקומה שנייה והבניין היה בניין יפה וחדיש.
היא פתחה את הדלת ושם היתה אישה עם כיסוי ראש ובגדים צנועים מחייכת..
"היי שני,אתה זאיין נכון?"שאלה מסמנת לנו לשבת.
"כן"השבתי תוך כדי שאני קורל והנהג יושבים על הספה השנייה.
"כניראה אנחנו תקועים איתך קצת"אמרה קורל בגיחוך
"חחח…כן,שמעתי את הצעקות מהחלון הוא היה פתוח כי מאוד חם אנחנו עדיין בקיץ "אמרה בחיוך
"שנייה אני ידליק מזגן"אמרה קורל והדליקה את המזגן..
"אוייש איזה כיף פתאום"נאנחה האישה
"אני מבין שמישהי פה סיפרה לך מי אני,אז מי את?"שאלתי
"אני דודה של קורל,לא הכרנו עד היום ואני שמחה שהכרתי אותה"אמרה וחייכה חיוך מתוק,היא ניקאת אישה טובה…
"איפה יש פה באזור בית כנסת?"שאלה
"מה?"שאלנו ביחד לא מבינים
"בית כנסת,יהודים מתפללים שם"אמרה כמובן מאליו
"אמ….לא יודעת,לא הייתי שמה אףפעם"אמרה קורל
"מה?וסעודת שישי אתם עושים?"שאלה בפליאה שני
"לא"ענתה קורל לא מבינה מה היא רוצה מימנה.
"יודעים מה,בשישי הבא עושים פה ארוחת שישי…ותזמינו מי שאתם רוצים הרי עד יום ראשון הבא אמא שלך לא תבוא"אמרה בשימחה
"אוקי.."הסכמתי והמשכנו לדבר,היא מאוד מעניינת וחכמה .
"כבר 11,נילך?"שאלה קורל
"כן…ביי שני"אמרתי ונופפנו לה לשלום וכך גם היא לנו,היא שומרת נגיעה אז אני לא יכלתי לחבק אותה אז רק קורל חיבקה אותה.
יצאנו מהדלת ואז ….