Now or never -פרק שלוש

אחרי כמה דקות חזר אלי הארי "ניפגש בקרוב" ורץ שוב לכיתה וכולם אחריו. בעודי צועדת לכיתה מהרהרת לעצמי מאיפה הוא כל כך מוכר לי , הרי אני לא שומעת את השירים שלהם או משהו כזה. אחרי שעתיים של מדעים מעייפות (לא סובלת מדעים!) היה לנו שיעור חופשי . אושר ישבה לידי והייתה באייפון ואני המשכתי לחשוב. "היי שירז את פה?" שאלה. "כן כן" אמרתי. "נו מה קרה ספרי לי " אמרה כאילו קראה את מחשבותיי . "אספר לך בסוף היום" אמרתי. כעבור כמה זמן נגמר יום הלימודים, אני ואושר הלכנו ביחד ברגל. "הסתכלי עליו ועברה בי צמרמורת , חייבת לדעת למה"המשכתי לספר לאושר. "זה בגלל ואן דרקשיין" אמרה בחיוך. "לא זה לא זה אני בכלל לא יודעת איך קוראים להם אני יודעת שיש את הארי וזאין והוא כל כך מוכר לי " אמרתי פונה לביתי . "דברי איתי" אמרה אושר. "אוקיי ביי ביי" אמרתי ונכנסתי לבית. איך שפתחתי את הדלת הגיעו אלי ריחות נעימים. "היי אימא מה הכנת" שאלתי מהופנטת מהריחות. "ניוקי וקללוני (שתי מאכלים איטלקיים) היום באים אורחים" ענתה. "מה באמת מי בא" שאלתי בהפתעה. "שירזוש זוכרת לפני שהיינו גרים בישראל היינו גרים פה בבריטניה, והיה לנו פה חברים ועכשיו הם באים לבקר אותנו" אמרה אימי. "אבל אימא אני בכלל לא זוכרת אותם" אמרתי תוך כדי שאני מורידה את התיק הכבד מכתפיי. "אל תדאגי אנחנו נזכיר לך" אמרה בתקווה. קיבלתי הודעה מאושר אם אני פנויה היום אמרתי לה שלא ועליתי לחדרי. פתחתי את המחשב ונכנסתי ליוטיוב כדי לשמוע שירים של סלינה. תוך כדי זמזום השיר ציירתי ציורים. נגמר השיר של סלינה באתי להחליף לשיר אחר וראיתי בשירים המועדפים ביותר את השיר של חמשת הפרצופים מהבית ספר. רציתי לראות מה הסגנון שלהם ונכנסתי. שמעתי שיר יפה מאוד. ששמו-up all night שיר יפה מאוד, מיוחד. ציירתי ויצא לי ציור יפה מאוד . זוג יושבים ליד מדורה בשקיעה. לאחר כמה זמן שמעתי את אימי קוראת לי להתקלח ולהתלבש כי עוד מעט האורחים באים. התקלחתי מהר ואספתי את השיער לקוקו גבוה והוצאתי את הפוני. לבשתי שמלה פרחונית סגולה ונעלי בובה שחורות. ירדתי לעזור לאימא שלי לסדר את השולחן.