זוג קשישים פרק י'

נכנסתי פנימה והוא קם מכיסאו והתקרב אלי "הי מלמל מה שלומך"????

"בסדר גמור עניתי ומה שלומך"????

הוא חייך אלי את חיוך המיליון דולר כשהוא חושף שינים בוהקות בלובנן ליטף את שערי הגולש והמבולגן וחזר לשבת על הכורסא שלו.

"שבי דולי"

התיישבתי כששולחן הכתיבה שלו שמסודר בדיוק מופתי רק כמו רופא מנתח מסוגל לשלוט בכזה סדר.

"מה הייתה הבעיה שהתעוררה והיית חייבת לרוץ לבית החולים"?

סיפרתי לו בקיצור והוא חייך ואמר לי את אשה מקסימה ואני גאה בך והנה עכשיו בתור רופאה אני גאה בך שבעתיים.

"לפתע נוצר וואקום בין שנינו ואני מילאתי אותו ראשונה ושאלתי באם הוא מוכן להזמין אותי למסעדה בערב"????

"את מתכוונת ברצינות דולי ? את לא חוששת שמא תשובי הביתה כרותת אבר אחד מגופך החטוב"????

"למען האמת אני מאד דואגת אך חייבת להתנסות אולי השד לא נורא כל כך☺☺☺☺☺"

"הייתי שמח להזמין אותך דולי יקירתי אבל הערב אני במקרה עסוק ואני עוד כמה דקות חייב לצאת לאן שהוא "

קמתי ממקומי ויצאתי מהחדר.

לא הצלחתי להשתלט על הדמעות כיצד אני בטפשותי תוך שנייה שיניתי את כוון המחשבות שלי.

נכנסתי לשירותים ושם התגברתי על הדמעות ולמזלי היה לי בתיק אודם מרחתי את שפתי באודם ורוד שכל כך התאים לעורי הלבן ניסיתי להשתלט על התלתלים שלי וכשהכל היה פיקס מיהרתי לצאת ונכנסתי לחדרו של יוסף.

הוא קיבל אותי בזרועות פתוחות ואכן הוא נראה מצויין.

"דולי שלי אמר לי הרגע דיברתי עם אמא והיא אמרה לי שעזרת לה ושהיא אוהבת אותך מאד מאד,

ויש עוד מישהו שאוהב אותך מאד מאד נשמע קולו של דן ממש מאחורי, סליחה צחק יוסף אתה רק במקום השלישי כי אני במקום השני ☺☺☺☺☺.

"פרופסור אמר יוסף לדן אולי אתה מוכן לשחרר אותי מחר לבית המלון שהצעת לי והטוב הוא ששם יהיה לי מעקב צמוד והשהייה בבית מלון לכשעצמה תיטיב עם מצבי , בצעירותנו היינו פעמים לאין ספור עם שולמית מתארחים בבתי מלון וכולם היו יוקרתיים עד שהזדקנו וחליתי והנה אני כאן שוכב לפניכם כמעט גרוטאה"

"אני מציע לך יוסף ענה לו דן שתמתין עוד מספר ימין עד שנפנה אותך לבית מלון, אתה מחובר למוניטור ומקבל חמצן כך שזה לא אידיאלי לשחרר אותך במצב שכזה"

"טוב אדוני מקבל את כל מה שאתה מחליט לגבי דידי".

"אבא שאלתי אותו אתה רוצה שאסע להביא את אמא"???

"לא מאמי היא ביקשה ממני לא לשוב היום לכאן כי היא נחה בבית ויש לנו קשר טלפוני הדוק".

"אוקי יוסף חייכתי אליו אני ברשותך גם אסע הביתה ומחר בבקר בלי נדר נפציע אמא ואני לבקר אותך מה דעתך"?????

"לכי לנוח מאמי שלי ולפני שאת נכנסת לביתך תבקרי אצל שולמית ותבקשי ממנה שתהיה אתי בקשר"

"ודאי לא חשבתי לא להיכנס אליה, ואתה יודע שאני צריכה לשוב לעבודה מחרתיים ואז אבוא לבקר אותך לאחר סיום יום העבודה שלי"

"טוב מתוקה נחיה ונראה ועכשיו סעי הביתה אוהבת אותך ומודה לך על כל מה שאת עושה בשבילנו".

גחנתי לעברו ונישקתי לו על מיצחו ומיהרתי לעזוב את החדר.

דן המתין לי בפינת הפרוזדור.

"ביי דן נתראה מחר בבקר""דולי אם אוכל להתפנות הערב מותר לי להתקשר אלייך"????

"למען האמת נזכרתי כי אני עסוקה גם אז שיהיה לך המשך יום נפלא "

יצאתי במהרה מבית החולים כאשר דמעות זולגות מעיני. האם האהבה כל כך כואבת ואם היא כל כך כואבת אז מדוע בכלל כדאי להתאהב האם האם האם ומענה אין לי.

נכנסתי למכונית שלי ורק כעבר כמה דקות התנעתי אותה כאשר אני לא כל כך נרגשת וכמובן לא דומעת.

הגעתי הביתה ומיד נכנסתי לדירה של שולמית שלי.

לשמחתי היא הייתה במטבח שותה כוס תה עם כמה עוגיות אשר קניתי לה לא מזמן.

"היי דולי קדימה את פני בחיוך רחב"

"היי מאמי אני כל כך שמחה שאת מרגישה טוב עניתי לה"

"כן אני נחתי ודיברתי עם יוסף והוא אמר לי שאת זקוקה לכתף תומכת והנה אני מגישה לך אותה".

פרצתי בבכי והיא לא עצרה בעדי מלבכות והמשיכה לשתות את התה שלה כשהמבט שלה הטוב לב שלה מתבוננים בו.

לאט לאט נרגעתי והיא קמה ומיד הכינה לי קפה כפי שאני אוהבת והגישה לי עם כריך מרוח במעט חמאה וריבת שזיפים שהיא רוקחת בעצמה.

הודיתי לה ולאט לאט לגמתי מהקפה הטעים והכריך שהיה בדיוק במקום וזאת יודעת רק נפש אוהבת את זולתה.

"דולי החלה לדבר אלי, את מאוהבת בפרופסור והוא מאוהב בך, זאת עובדה. מאחר ועברו עלייך שנים כה קשות והבגידה של יורם בעלך עם החברה שהייתה כמו אחות לך אז את צריכה עכשיו להיזהר עשרת מונים.

את יכולה להיות ידידה שלו ולא מעבר לזה.

ביום ראשון את חוזרת לעבודה ולא תצטרכי להגיע לאיכילוב והפרופסור המאד מפורסם וכל כך מקסים צריך לחזר אחרייך מאד מאד מאד עד שתסכימי לצאת אתו ולו לארוחת ערב רגילה.

את אשה יפהפייה מקסימה ונהדרת. את רופאה בכירה וכדי להשיג אותך צריך לעבד קשה גם הפרופסור המלומד שלנו.

בחיים שלא תעיזי לבכות בשביל גבר יהיה אשר יהיה תהיי חזקה ותהיי מאד קשוחה כדי להתאמץ להגיע לפגישה איתך – ואני מתכוונת פגישה ולא יותר.

סיימתי את הקפה והכריך – הודיתי לה כל כך ואמרתי לה כך "מאמי את ענית לתשובה שלי בטרם שאלתי אותך ומכאן אני יוצאת מצוידת בהמון כח בהמון רוגע ותקווה שמחר יהיה טוב יותר.

נישקתי לה על מצחה וביקשתי ממנה לטלפון אלי כשתתעורר וכמובן ניסע שתינו לבקר את אבא.

היא הלכה אחרי מלווה אותי לדלת היציאה וחייכה – תחזיקי מעצמך יפה שלי.

המשך יבוא