מציאות שונה – פרק 4

"שיטטטטטט" צעקה דניאל כאשר ראתה את האוטובוס עובר לידה , מתנשפת מהריצה שעשתה מבית הספר עד לתחנה.
כבר שבוע דניאל בבאר שבע ועדיין לא הצליחה להתרגל לרעיון של האוטובוסים , בסביון היא הייתה רגילה שהנהג הפרטי שלה היה לוקח אותה כל יום לבית ספר ובחזרה , כסף לנהג פרטי כבר אין לה.
"צריכה טרמפ ?" קרא לה אושר שישב על האופנוע שלו כמה דקות וצפה בייאוש של דניאל.
"ממך אני לא צריכה טובות" ענתה לו דניאל.
"נוו באמת , די עם ההצגות שלך . שבוע את מתעלמת ממני רק בגלל שאמרתי לך מה הסיבה שהוא נפרד ממך" ענה לה אושר
"שקט , שלא ישמעו אותך. אם שואלים אז אני נפרדתי ממנו. אני צריכה לשמור על המוניטין שלי." אמרה דניאל.
"מוניטין ? באיזה סרט את חיה ? פה כולם שווים ואם זה לא מוצא חן בעינייך את יכולה לעזוב. קיצור את רוצה טרמפ או לא?"
"באופנוע ? לא חשבת להוציא רישיון למכונית ?"
"יש לי עוד חודש ל17 , יכולת פשוט להגיד תודה , יאללה ביי" התכונן אושר ליסוע.
"לא רגע!!" צעקה דניאל , "אין לי כל כך ברירה .." המשיכה.
"מה אומרים ?" התלהב אושר מההזדמנות.
"תודה ?"
"את צריכה להגיד לא לשאול."
"אוקיי אוקיי .. תודה ."
אושר הוציא קסדה מהאופנוע והביא לדניאל , הוא הסיע אותה לביתה ושהם הגיעו הוא עצר לה. בזמן שדניאל הורידה את הקסדה אושר שאל אותה איך היא מסתדרת , היא אמרה לו שהיא ממש התחברה לנועה בשבוע הזה , הם כל יום נפגשות והיא הספיקה להכיר לה כבר המון ילדים מהבית ספר.
"את יוצאת היום ?" שאל אושר.
"יוצאת ? לאיפה ?" ענתה דניאל.
"כל יום שישי כל החבר'ה יוצאים , הפעם אין לנו כל כך לאן אז סתם אנחנו יושבים בשכונה , שותים קצת."
"אה אז זה מה שפשוטי העם עושים ? יוצאים לשכונה ?" צחקה דניאל.
"רדי לעם מלכת אנגליה" חייך אושר.
"אני ייצא לאן שנועה תצא"
"נועה משלנו , נראה אותך בערב." חייך אושר ונסע לביתו.
דניאל נכנסה לביתה ובדיוק אלינור התקשרה אליה..
"אלייייי, התגעגעתי אלייך!!" ענתה דניאל בהתלהבות.
"דנייי , גם אני את לא מבינה כמה!!" השיבה לה נועה.
"יש לי כל כך הרבה מה לספר לך , עזבי אותי ספרי מה קורה שם מה השתנה ?"
"במילים אחרות מה עם אור , אה דני ?"
"טוב את מכירה אותי.."
"עזבי את אור הוא לא מעניין עכשיו. תנחשי מי באה אלייך לסופ"ש ?"
"את באה ? אומייגד סופסוף !! את יודעת שהבית שלי פתוח בשבילך 24/7"
"גם תוכלי להכיר לי את נועה הזאת שסיפרתי לי עליה ואת הערס הזה נו איך קוראים לו.." אמרה אלינור
"אושר.." ענתה דניאל , "יודעת מה ? אני יתקשר לנועה ויגיד לה לבוא גם לישון אצלי ונעשה מסיבת פיג'מות , מה את אומרת ?" המשיכה.
"אני הכי בעד!!" אמרה אלינור בהתלהבות.
"ותצאי איתנו לפני , תכירי את כל החבר'ה למרות שחצי מהם אני עדיין לא מכירה"
"חחח זה בחיים לא הייתה בעיה אצלך. בכיף ויאללה אני ידבר איתך אחר כך אני עכשיו נכנסת לאוטו ביי דני אוהבת אותך" אמרה אלינור וניתקה.
דניאל התקשרה לנועה והזמינה אותה גם ונועה כמובן נענתה בחיוב. היא הלכה לסדר את החדר בשביל הבנות , להתקלח ולהתארגן ליציאה.
בערב נשמעה דפיקה על הדלת , דניאל הלכה לפתוח וראתה את אלינור.
"אומייגדדדדדדדד" נשמעה צרחה משתי הבנות שהרעידה את כל השכונה.
הם ישר התחבקו ועלו לחדר שלה להעביר חוויות.
אלינור סיפרה לה את כל הרכילויות מסביון , שלמען האמת , דניאל לא כל כך התעניינה. ואז אלינור סיפרה לה על אור, פה הריכוז של דניאל התחיל להתעורר, אלינור סיפרה לה שעל הרגע שהם נפרדו כל הבנות התרגשו והתחילו לרדוף אחריו , בתקווה שהפעם יש להם הזדמנות. ואור ? כל יום עם מישהי אחרת. בנות שיספקו לו את מה שדניאל לא הסכימה לספק.
אלינור ראתה איך מצב הרוח של דניאל השתנה , היא מכירה את דניאל יותר מכל אחד אחר , היא יודע מתי היא עצובה לא משנה כמה דניאל מנסה להסתיר את זה , ולא משנה כמה שהיא שחקנית טובה.
אלינור ישר חיבקה אותה חזק ואמרה לה "תבכי , תבכי , זה בסדר.." דניאל התחילה לבכות על אלינור עד שנרגעה. "אני לא מבינה למה זה מזיז לי בכלל. אני הייתי בטוחה שכבר התגברתי עליו" מלמלה דניאל מתוך בכי. "את לא יכולה להשכיח שנה תוך שבוע" ענתה לה אלינור.
לאחר שדניאל נרגעה היא עברה על האיפור שלה ושתי הבנות היו מוכנות לצאת, היא התקשרה לנועה ונועה אמרה לה שיתקדמו אל ביתה.
שהם הגיעו לביתה דניאל הכירה בין אלינור לנועה והן ישר התחברו . הם הלכו לשבת איפה שכולם נמצאים וראו את כולם. דניאל שמה לב שאת רוב הילדים היא כבר הספיקה להכיר , ואת מי שלא היא הכירה באותו רגע. אלינור דווקא הייתה יותר בישניית מדניאל אז נועה ודניאל הציגו אותה בפני כולם , אבל עם יופי כמו של אלינור זה לא היה בעיה בכלל שהבנים יתחברו אליה בשניות.
"נו , מי זה אושר ?" לחשה אלינור לדניאל.
"הוא עוד לא הגיע" ענתה דניאל.
"אולי זה הוא ?" אמרה אלינור
דניאל הסתובבה אחורה וראתה את אושר מדביק מישהי לקיר ומנשק אותה בפראות.
המשך יבוא………….