סוד זהוב אדמדם 5
הסתכלתי על השמלה ששכבה על המיטה זאת היתה
שמלה כבדה מבד אדום שמגיעה עד הקרסוליים עם פאה בלונדינית
גבוהה כמו בימי המהפכה הצרפתית וגם זוג עדשות אפורות והיה גם
פתק 'זה נשף תחפושות ושלא תחשבי לעשות צרות!'נכתב בו
"אתה לא צריך לתת לי רעיונות" אמרתי לחלל הריק והרמתי
את המזוודה שלי וחיטתי בין הדברים עד שמצאתי את מה שחיפשתי
הרעש נשמע עוד מן הקומה שלי "הוד רוממותה אמרו לי ללוות אותך!"
נשמע קולו של אדוארד מחוץ לדלת"שניה" אמרתי ובחנתי את בבואתי
שערי השחור היה אסוף כך שנראה כאילו הוא קארה על שפתי
היה שפתון בצבע בורדו כמעט שחור ועיניי היו תחומות בשחור
שמלתי היתה כמו השמלה של בובות החרסנה שראיתי כל חיי
נראות בצורתן מעט כמו שמלה של נשך אך נגמרת בברכיים
וצבע שחור לבן וגם היו לי נעליים צבאיות כבדות. חייכתי לבבואתי
את אחד הנדירים שלי אשר היה ערפדי משהו זה ובנוסף לעורי החיוור
ושערי השחור גרמו לי להראות כמו הערפדים מן הסיפורים
חשבתי לעצמי בזמן שפתחתי את הדלת ויצאתי אל אדוארד
"אנחנו ידענו שלא תקשיבי לו" אמר ופניו היו חתומים
"לא צריך להיות חוזה גדול בשביל להבין זאת"אמרתי לא,
אם מישהו אחר היה אומר לי זאת כנראה הייתי מתפוצצת
אך דווקא חיבבתי אותו "אז קדימה נלך"אמר והושיט אליי את ידו
אני אוהבת אנשים כמוהו, הם נחמדים מטבעם הם שקטים אך
גם יכולים להיות קטלנים הם כמו פצצה,חשבתי בזמן שהתקדמנו
לעבר חדר הנשפים, או שככה חשבתי לפחות.
הרעש היה בלתי נסבל יותר ככל שהמשכנו להתקדם
"אני חייבת ללכת לשם?"שאלתי אותו והדאגה נשמע בקולי
"אני מניח שכן, מכוון שזה נערך רק למענך" אמר לי אדוארד
שניה לפני שנעצרו לפני דלתות כפולות מעץ אורז
אשר היו מקושטות במסכות "אני לא מאמינה שאני עומדת לעשות זאת!"
אמרתי ופתחתי את הדלתות לפני שאספיק להשתפן, אך הבנתי מאוחר מדי
שעדיף שהייתי נשארת לטייל בחוץ, מכוון שברגע שנכנסתי הכול השתתק
האנשים המוזיקה הכול "אורחים יקרים הכירו את ארוסתי" נשמע קולו של
גונתן, מבהיר לי שעדיף שאשחק לפי כלליו ולא אעשה צרות, אבל איך
אני יכולה להגיד לא לכזאת הזדמנות מצויינת?
תגובות (0)