Take Me Home-פרק 11.

~מנקודת המבט של אמה~
"דילן,תעזוב אותי" צעקתי , "תביאי לי את זה" הוא דרש חטף את הבקבוק מידי, "די!" אמרתי ורקעתי ברגליי, "שום דבר לא יעזור לך,את לא שותה את החרא הזה" הוא צעק,דמעה זלגה במורד לחיי, "תעזוב אותי" ביקשתי,התחננתי "לעולם לא" הוא אמר ברוך, "למה את שותה את זה?" הוא שאל, "כי נמאס לי" הכרזתי, "ממה?" הוא שאל וליטף את פניי, "מזה שלאף אחד לא אכפת ממני בשיט" לחשתי בקושי,נאבקת בדמעות, "זה לא נכון" הוא אמר,חסר אונים,גם הוא לא יכל להתעלם מהעובדה שחוץ מאשלי כולם חברים שלי בגלל הארי,מהעובדה שאפילו ג'מה בקושי מדברת איתי כבר..
"בייבי" הוא לחש וחיבק אותי, "את חשובה להמון אנשים,את אפילו לא יודעת.." הוא לחש וליטף את שערי.
—
חזרתי לביתי,המון מכוניות חנו לידו, "הו יופי" מלמלתי,סידרתי את מכנס הג'ינס של מדי בית הספר ואת החולצה שהתלוותה אליו,פתחתי את הדלת, "שלום אמה" אמרה אן ובאה לחבק אותי, "שלום סבתא" אמרתי וחייכתי אליה,לא היה לי כוח לאנשים,תכננתי לקבור את ראשי בכרית,לבכות ולשתות..
אני יודעת שההרגל הזה מגונה,אבל מאז התאונה שקרתה לפני חודש אני מרגישה צורך לשתות, ברור לי שאני חוזרת לאמילי שהייתה בשכונה,אבל אין לי כוח להתמודד עם הכל.
המשכתי לדבר עם כולם,ולבסוף המצאתי תירוץ ועליתי לחדרי,פתחתי בקבוק שתיה ושתתי ממנו, "אמה,באתי לבקר אותך,מה את עושה??" אמר הארי ואת המשפט האחרון שלו הוא צעק,הוא סגר את דלת החדר והתקרב אליי שמבטו מפחיד ביותר,הוא חטף מידיי את הבקבוק והניח אותו בשידה, "מה את עושה?" הוא שאל שוב, "מה אכפת לך?" שאלתי בחוצפה, "אמה,למה את שותה אלכוהול??" הוא שאל כאילו הוא עומד להתפוצץ בכל רגע.
"אתה בחיים לא תבין" השבתי,הוא נרגע,נזכר בעבר המסובך שלי, התיישבנו על המיטה "אם את חושבת שזה הדרך לברוח מהעבר,את טועה" הוא לחש, "נסה אתה להיות עם עבר דפוק כמו שלי" אמרתי לו "זה לא דרך לפתור את זה" הוא אמר,חוזר על דבריו "הארי,אתה לעולם לא תבין,אני רק רוצה לשכוח מהשכונה,מכל השטויות והרוע שהיו שם" אמרתי, "אבל אמה,בלי עבר,אין עתיד,אינך צריכה להתרכז בעבר,התרכזי בעתיד,בני אותו כפי שאת רוצה שהוא יהיה" אמר הארי,חייכתי אליו "תודה" השבתי..
—
קמתי בבוקר,זוכרת היטב את המשפט שאמר לי הארי אתמול,היה יום חמים.
לבשתי שורט בצבע כחול חזק,כרגיל,צבע המדים, איתו לבשתי גופיה לבנה וקרדיגן אדום.
אספתי את שערי לקוקו גבוה,וחייכתי לעצמי במראה.
לקחתי את התיק וג'ייק הסיע אותי לבית הספר.
"בוקר טוב" אמרתי לאשלי, "בוקר טובב חייכנית שלי" היא השיבה.
הלכנו לשיעור,היה כל כך מהנה,כולם סובלים בבית הספר,רק אני נהנת..
את המשך היום ביליתי עם הידידים שלי,אני כל כך אוהבת אותם, תמיד חשבתי שהם איתי בגלל הארי,אבל אף אחד מהם לא ביקש את המספר שלו או לבוא אליי..
חזרתי לביתי והכנתי שיעורים..
התקשרתי לדילן..