לעולם לא יהיה איתך *פרק 3*

אני וניקולס ישבנו בגינה על הספסל המתנדנד, הוא החזיק בידי והסתכלנו על הבריכה שהייתה לא רחוק מאיתנו. הרגשתי שזה רגע להגיד לו את רגשותיי, הרגשות היו גדולות שלא ידעתי איך להוציא אותם. הסתכלתי עליו וחכתי שהוא הסתכל בחזרה, כל כך רציתי להגיד לו את מה שאני מרגישה כלפיו.
ניקולס הסתכל עלי אחרי כמה רגעים, זה היה נראה שהוא היה שקוע במשהו ואז התעורר ממנו.
חייכתי אליו וחשבתי איך להתחיל בשיחה, הוא חייך חזרה אלי ולפי המבט שלו הבנתי שהוא מבין מה אני רוצה להגיד לו
"ניקולס.. אני לא יודעת איך להגיד לך את זה" התחלתי להגיד והלחיים שלי מתחילות להסמיק.
ניקולס הביט בי והמשיך לחייך
"אני מרגישה שאתה כבר חלק ממני" הוא ליטף את פני ואמר
"גם אני מרגיש שאת חלק מחיי, אנחנו כבר לא ידידים"
"אנחנו משהו אחר?"
"אנחנו זוג" עצרתי את עצמי אחרי שהוא אמר את זה, ואז חייכתי חיוך רחב וחיבקתי אותו חזק.
ישבנו שם מחובקים שעות ארוכות. טלפון הבית צלצל ואני קמתי לענות.
הרמתי את השפופרת והתחלתי לדבר
"כן?" שאלתי
"ברברה.." הקול של ניל נשמע. הייתי קרח במקום, שמתי את השפופרת על החזה ולא יכולתי לדבר ולשמוע אותו. ניקולס נכנס לסלון ושאל
"מי זה?" נכנסתי ללחץ וניתקתי את הטלפון
"טעות במספר" אמרתי בשלווה ובלחץ. ניקולס לא חשד וחיבק אותי שוב. הפעם לא חיבקתי בחזרה, הרגשתי את האהבה של ניל חוזר לליבי ומפריע לי לתת את אהבתי לניקולס.
"אני אוהב אותך" ניקולס אמר ועזב את גופי. לא אמרתי מילה הייתי קרה במקום לא ידעתי מה לעשות אני מבולבלת, ניל שינה משהו.
ניקולס עלה לקומה למעלה ונשארתי לבד. ניתקתי את החוט של הטלפון מהחשמל כדי שניל לא התקשר שוב וישבתי על הספא. הרגשתי סחרחורת קלה ועצמתי את עיניי.
כשפתחתי אותם שוב ראיתי שאני שוכבת על הספא מכוסה בסדין צבעוני וראשי מונח על רגליו של ניקולס.
"נרדמתי..?" אמרתי בקול עייף
"נשארתי כאן שלא תהיי לבד" הוא אמר והתחיל לצחוק. קמתי וישבתי לידו והוא נישק על הלחי שלי.
הרגשתי את האהבה שלו נכנסת בגופי, חיבקתי אותו ורציתי להגיד לו את המשפט.. אבל…
המילים נשארו בלב.