אהבה שלי לואי טומלינסון פרק 2

ליאן: כן?
שון: עדיין יש לך את הבעיה בקרסוליים נכון?
ליאן: כן אבל זה לא כואב כל כך.
שון: ליאן אני מכיר אותך יותר טוב מכולם אני יודע שגם עם כואב לך כאב מוות את תמשיכי ואת בין הרקדניות הטובות שלי אז אני לא רוצה שתפגעי בעצמך!
ליאן: אבל זה לא כל כך כואב…
שון: אוקי אם זה לא כל כך כואב אז תנסי לעשות קפיצה משולשת
ליאן: טוב. עשיתי מבט מתנשא כזה כדי שירא שזה קטן עליי.
את האמת זה כן כאב הייתי בלחץ שהוא אמר לי לעשות את זה אז עשיתי את הקפיצה ובפעם השלישית נפלתי. מלמלתי לעצמי:
ליאן: שיט סמעק… אחחחח זה ממש כאב לי התחלתי לבכות אבל בלי ששון יראה כי אני לא אוהבת שהוא רואה אותי בוכה לואי ניגש אליי
לואי: את בסדר?
ליאן: כן ת'נקס
שון: את רואה? עכשיו לכי לשים תחבושת על שניהם! הוא היה רציני אבל ראיתי גם חיוך קטן של ניצחון.
עדן: את בסדר?
ליאן: כן תודה
אוקיי דמות חדשה עדן היא בת 18 עיניים כחולות גדולות, שיער חום ארוך חלק, רזה וגבוהה
אוהבת לשיר לרקוד ולבשל. היא מצחיקה חברותית ורגישה. את עדן הכרתי השנה היא ממש חמודה והיא אוהבת את הארי.
נגמר האימון לקחתי את התיק ולפני שהספקתי לצאת מהדלת הרגשתי מי שהוא תופס לי את היד זה היה לואי. הוא מושלם אני ממש אוהבת אותו אבל אני לא כמו המעריצות המטורפות שלהם שיודעות הכל עלייהם.
לואי: אממ לפני שאת הולכת את יכולה אולי להביא לי את המספר שלך את יודעת אולי נפגש איפה שהוא…
אומייגדד הוא היה כזה ביישן וחמוד
ליאן: חח כן תרשום 054*******
דניאל צעקה אליי שאני יבוא אני ולואי נפרדנו לואי חזר לשבת עם הבנים ואני הלכתי לדניאל.
מה זה היה? דניאל שאלה אותי כלום אמרתי לה. היא הסתכלה אליי בחיוך, טוב בסדר נתתי לו את המספר שלי. נשברתי בסוף ואמרתי לה.
הלכתי לדניאל כי היא יותר קרובה לבניין של החוג. הגענו אלייה השעה הייתה כבר 13:00 בצהריים! התקלחתי והחלפתי בגדים למיני גינס וחולצה צהובה עם נעלי סניקרס צהובות ולק צהוב שחור
לדניאל יש אח אחד גדול שעכשיו בחול עם חברה שלו ושני הורים שעובדים מהבוקר עד הלילה טוב אז עלינו לחדר שלה ומרחנו לק ודיברנו על הבנים לדעתה ליאם הכי חמוד דווקא אני חשבתי שלואי. הטלפון של דניאל צלצל ואחרי כמה הטלפון שלי צלצל זה היה אמא שלי.
ליאן: הי אמא
ג'ולי: הי מתוקה מה קורה?
ליאן: בסדר, את צריכה מה שהוא?
(שלא תבינו לא נכון אני מתה על אמא שלי אבל היא יכולה להיות מאוד מעצבנת)
ג'ולי: כן את זוכרת את אביה?
ליאן: הבת של חברה שלך?
ג'ולי: כן היא.
ליאן: כן מה איתה?
ג'ולי: אז המשפחה שלה נוסעת לחו"ל והבטחתי שאנחנו נשמור עלייה
ליאן: מה?! אבל אמא…..
ג'ולי: ליאן בלי אבל אני מחר מביאה אותה אלייך בשעה 3
ליאן: נוו אבל אני בקושי מכירה אותה
ג'ולי: אז במקום להיות כל הזמן עם דניאל תפתחי קצת לאביה
ליאן: אבל טוב לי עם דניאל
ג'ולי: זה לא נושא לדיון החלטתי וזהו!
ליאן: דיי אמא!
והיא נתקה לי!
אמרתי שהיא יכולה להיות מעצבנת או לא?!!?
דניאל: מה קרה?
ליאן: אוףףף אני שונאת את האמא הזאת
דניאל: מה קרה?!
ליאן: מחר ילדה שאני בקושי מכירה באה אליי ואני צריכה לשמור אלייה כאילו היא בת שנה והיא בת 18!
דניאל: נוו לא נורא תתני לה הזדמנות
ליאן: טוב טוב בואי נעביר נושא
דניאל: שמת לב שלואי התחיל איתך נכון?
ליאן: לא דניאל לא שמתי לב (ציניות) וגיחחתי לה בפרצוף
דניאל: האהא מצחיק מאוד
אחרי שעה וחצי של דיבורים ומריחת לקים התחלנו להיות רעבות אז הלכנו לאכול סושי בחוץ, הזמנו את האוכל והתיישבנו כדי לחכות ואת מי ראינו שנכנסו כמה דקות אחרינו את זאין והארי כנראה שלחו אותם להביא אוכל ;) הם ניגשו אלינו והתיישבו לידנו אחרי שהזמינו.