אלדין *פרק 1*

בתוך כפר איטלקי עני, גרו עשירים בודדים ורובם היו עניים מרודים. אלדין היה אחד ממשפחות העשירות בכפר, והוריו היו מוכרים לכל האנשים. באזור ביתו של אלדין האנשים הכירו אותו וידעו שהוא נער מפונק מאוד.
אלדין היה נער בן 17 בלונדיני בהיר ורזה בגופו. עיניו הכחולות הרשימו הרבה אנשים. ומה שהוסיף ליופיו זה היה חיית המחמד שלו ששמה אבו. היא הייתה חיית מחמד מיוחדת שבעבר לא הופיעה בשום בית, החייה הייתה סמור זכר יפה בצבע חום עדין, והוא היה החבר הכי טוב של אלדין.
ימים באו והוריו הזקנים של אלדין הלחיצו אותו בעניין להכיר ולהתחתן עם אישה לפני שהם יגיעו לגיל מבוגר ולא יזכו להיות בחתונה שלו.
בבוקר אחד אלדין יצא עם אבו אל ההר הגובה בשביל להסתכל על כל הכפר וגם על הארמון הגדול.
ליבו דפק במהירות וגרם לו להתחיל לחלום, על חיים מאושרים וחופשיים יותר. בלי דאגות במה שיהיה ובמה שיהיה בהווה.
"תסתכל אבו" אלדין אמר במבט חולם
"איך הארמון הזה גדול ומרשים, אם היינו גרים בתוכו לא היה לנו דאגות" אבו ישב לידו ועם הבט החמוד שלו, אלדין הבין שגם לו שאיפה דומה לזאת. אלדין החזיק את אבו בידיו וקירב אותו לחזה שלו וחיבק אותו
"אל תדאג אבו" אלדין אמר ועצם את עיניו
"יום יבוא והחלום התגשם." והניח אותו לידו ושוב הסתכל על הארמון והנוף והרגיש רגוע כל כך.

~בארמון המלך~
הנסיכה ישבה בחדרה וסרקה את השיער השחור החלק שלה. משרת נכנס לחדר השתחווה לפניה ואמר
"הוד מעלתו המלך קורא לביתו להגיע" והזדקף במקומו. הנסיכה קמה ויצאה מהחדר.
היא נכנסה אל האולם הגדול שבסוף הקיר נמצא כיסא המלך הגדול. היא צעדה אליו והשתחווה למלך שישב.
"יסמין, החלטתי להזמין את הנסיך לוקה" המלך הזקן אמר ועיניו היו מושפלות ומבט עצוב
"אני מקווה שלא תאכזב אותי שוב" יסמין אמרה בקול שאין לה ברירה.
המלך הרים את ראשו וקם על רגליו, הוא שם את ידו על הכתף שלה ואמר בפנים רכות
"יסמין, אני עושה כל דבר בשביל שתהיי מאושרת" יסמין הורידה ראשה ושמעה למה שהוא אומר
"תתני לי לעשות את הדבר הזה, אני בטוח שתאהבי אותו" אמר המלך והוריד את ידו ופנה אל החדר בצד.
יסמין הרימה את הראשה באיטיות והסתכלה אל החלון שהיה בצד, היא הייתה מאוכזבת.