אהבה מחוץ לחוק – פרק 19

-נקודת מבטו של קייל-
היא שנתה אותי בשנייה מסטוציונר לגבר מאוהב .
"אני אוהבת אותך" מלמלה בין נשיקה לנשיקה .
עצרתי את הנשיקה והבטתי לתוך עיניה היפות מחייך חיוך חושף שניים , "אני אוהב אותך" אמרתי לה ונישקתי אותה שוב
על שפתייה הרכות .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
החלטנו לדחות את הערב הזה בו אנחנו אמורים ללכת לביתו של סמואל , למחר בערב .
קייל החזיר את מפתח החדר שלו ועבר אל החדר שלי .
לא התנתקנו אחד מן השני בזמן הזה , ידיו הגדולות והשריריות עוטפות אות חזק , עיניו הכחולות ירוקות לא יורדות ממני .
אני מנשקת אותו שוב ושוב ושוב ולא נמאס לי מטעם שפתיו , "קצת אוויר" מלמל בין הנשיקות .
הנדתי בראשי וחייכתי , עצרתי את הנשיקה נותנת לו לנשום קצת אוויר .
הוא שכב על המיטה כשאני לצידו , הוא ליטף את גבי הלוך ושוב ושיחק בשערי .
"מי חשב כשראיתי אותך בפעם הראשונה בכנסייה בוושינגטון אנחנו ניהיה זוג " אמר .
"אנחנו זוג?" שאלתי אותו והבטתי בעיניו .
"אז מה חשבת אנחנו ?" שאל וצחק . "זוג" אמרתי כהד על דבריו , ונישקתי אותו קצרות על שפתיו .
"אני אוהב אותך" אמר והביט לתוך עניי .
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו שוב מתמכרת לטעם שפתיו הרכות .

הגיע השעה הגורלית , אנחנו הולכים לתפוס את סמואל קולט .
לבשתי לגופי מכנס צמר שחור מחמם , מעיל צמר שחור תואם , ולרגלי נעלתי נעלי ספורט שחורות כחולות של נייק .
לקחתי את האקדח השחור ותקעתי אותו בשיפולי גבי תקוע במכנס .
קייל לבש את חליפת העור של האופנוע , התווכחנו ממקודם איך ניסע באופנוע שלו או ברכב שלי , בסוף החלטנו שניסע
כול אחד בנפרד , כי לדברי קייל הוא מעדיף להיות מהיר אם נצטרך לברוח .
הוא הכניס אקדח לחגורת המכנס והסתיר אותו עם ג'קט העור , הוא לקח בנוסף סכין חדה ותקעה אותה בכיס האחורי של מכנסיו .
נסענו לפטאיל סטריט 49 K6 כתובת ביתה של אחות של סמואל .
הגענו אל הבית , שכונה ברחוב מפואר , והבית עוד יותר .
גינה ענקית הקיפה את הבית , שביל הגישה ארוך המוביל אל הבית ואל הכביש חצה את הדשא הירוק של הגינה .
מחוץ לבית בחניה חנתה מכונית שלא כול כך קשורה לרקע הבית , כנראה גנובה .
כבתי את המנוע ושלפתי את המפתחות מן החריץ .
קייל עצר מאחורי על האופנוע האדום שלו .
*
-נקודת מבטו של קייל-
עצרתי מאחורי הרכב הלבן של לוריאן .
השמיים כהים וזרועי כוכבים , היא יצאה מהרכב שלה ובאה לכיווני .
הורדתי את הקסדה ודוממתי את המנוע , ירדתי מן האופנוע והנחתי את הקסדה על מושב העור .
"מוכן?" שאלה אותי .
הנהנתי אליה , "יותר מתמיד , קדימה" אמרתי לה .
התגנבנו מהכניסה האחורית , המטבח ריק , נכנסנו מבעד לדלת הרשת שהייתה פתוחה .
"ששש" סימנתי ללוריאן עם ידי .
היא הנהנה בראשה ושלפה את האקדח שלה , האקדח שלי כבר שלוף וממזמן כבר בידי .
התקדמנו בשקט .
"חכי פה" לחשתי ללוריאן והלכתי לבדוק אם הוא בסלון .
הוא ישב שמה עם ערמות אוכל ולכלוך מסביבו , הוא צפה בתוכנית בישול ולעס חטיף צ'יפס מאריזה גדולה .
חזרתי למטבח בשקט אל לוריאן שחיכתה לי .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
קייל חזר , "הוא בסלון" אמר בלחישה קלה .
ואז האורות במטבח נדלקו , שנינו הסתובבנו באותה השנייה עם אקדח טעון מכוון אל סמואל קולט .
סמואל עמד שם עם אקדח כסוף בידו מכוון לכיונינו .
הוא קצת הופתע אבל מיד התעשת על עצמו , "מי אתם?" שאל בקול עמוק וצרוד .
לא אני ולא קייל ענינו לא , השקט שרר בחדר .
"מי אתם ?" חזר סמואל על השאלה .
הלב שלי דפק בחוזקה ששמעתי את הדפיקות , בום בום בום בום .
"את" אמר והצביע לכיווני עם האקדח , "זוזי לפה" אמר וסימן לי להתרחק מקייל .
קייל הביט בי והנהן בראשו פעם אחת , זזתי הצידה קצת מתרחקת מקייל .
"מי אתם ?" חזר שוב על השאלה .
אף אחד ממנו לא ענה .
"רק בגלל שאתם ילדים אני יניח לכם להסתובב וללכת מפה לפני שיהיה מאוחר מידי " אמר .
"אנחנו לא הולכים לשום מקום" אמר קייל בקול יציב .
אני קצת נלחצתי , התחלתי להזיע והדמעות איימו לפרוץ .
נשמתי נשימה עמוקה ולקחתי את עצמי בידיים .
"מי שלח אתכם לפה?" שאל סמואל , "הנרי?" הוסיף על דבריו בחיוך משועשע .
"אותי לפחות" אמרתי לו .
"הנרי מתחיל לפשל , שולח אחרי ילדים קטנים , ממש משעשע " אמר , "אני מציע לכם לקחת את הרגליים שלכם וללכת
מפה לפני שאני ישנה את דעתי .
לא אני ולא קייל זזנו סנטימטר , עמדנו רקועים במקום עם אקדחים שלופים .
מבטי ומבטו של קייל הצטלבו לרגע ומיד חזרו להביט על סמואל .
לפתע הכול קרה כול כך מהר , כמו חלום בלהות , קטע מתוך סרט אקשן .
שריקה מחרישת אוזניים נשמעה בחוזקה בחדר , סמואל לחץ על ההדק ופלט כדור לעבר קייל .
הכדור פגע בבטנו .
באותו הרגע לא הצלחתי לנשום וראייתי היטשטשה .
הוא נפל על הרצפה בחבטה רמה .
פתאום נשמעה צרחה חזקה מכיוון הכניסה למטבח , מנקה עמדה שם עם מגב ומטאטא בידה השמאלית וסמרטוט כחול בידה הימנית .
היא צרחה כול כך חזק כאילו ראתה רוח רפאים , היא ברחה מהמטבח והפילה את המטאטא והמגב על הרצפה יחד עם הסמרטוט .
סמואל הופתע הוא לא ציפה למנקה , הוא יודע שבעוד דקות אחות המשטרה תגיע לכאן .
ניצלתי את חוסר תשומת הלב שלו וטענתי את האקדח .
יריתי פעם אחת הישר ללבו , "זה על אמא שלי" אמרתי והדמעות כבר זלגו במורד לחיי , "זה על אבא שלי" אמרתי ויריתי
ירייה נוספת בלבו , "זה על אבא של קייל" אמרתי בקול שבור ויריתי ירייה נוספת , "וזה על קייל יבן-זונה " אמרתי ויריתי
ירייה נוספת מחרישת אוזניים ישר לראשו .
הדם ניתז ממנו והוא נפל חסר רוח חיים על רצפת השיש הלבנה .
רצתי אל קייל , משכתי אותו והשענתי את ראשו על ברכיי .
הוא עדיין נשם .
"קייל" נערתי אותו ובכיתי , "תסתכל עלי , תביט בי אסור לך לעצום עניים " התחננתי אליו שלא יעצום את עיניו .
הוא ניסה לומר משהו והשתעל פולט מפיו דם .
"קייל" נערתי את כתפו , "אל תרדם" אמרתי לו .
הדם זלג מהחור הנוצר בבטנו ולכלך את החולצה שלי בדמו האדום .
"אני…" אמר והשתעל שוב ופולט כמות נוספת של דם מפיו .
"אתה מה?" שאלתי בבכי מלטפת את פניו שהתלכלכו בדם .
מבטו ננעץ בתקרה במבט ריק וחסר חיים .
"קייל" מלמלתי וניסיתי להעיר אותו , "בבקשה" התחננתי , "תתעורר".
החזה שלו הפסיק לעלות ולרדת , הוא הפסיק לנשום .
ואז דממה , דממת מוות .